אדימדומים

פניתי היום לזיגי, היועץ הוירטואלי.

כמו שאומרים בטלוויזיה - "לא נגענו" :

שלום לך. תארי לי בבקשה את הבעיה שלך.

אני עיפה ועצבנית

כאשר את אומרת ' אני עיפה ועצבנית ' למה את מתכוונת

אני מתכוונת שאני רוצה לישון ושאני לא יכולה יותר לשמוע את עצמי מתעצבנת וצועקת על הילד שלי

תני דוגמה שתציג את האופן בו הבעיה מתבטאת

אהמ "למה אתה קופץ על המיטה וצועק?! אתה רואה שאני מנסה להרדים אותו!", "אם עוד פעם אחת אתה מציק לחתולה אתה לא מקבל שוקו לפני השינה" "אל תעלה למעלה. אני אומרת לך לא לעלות למעלה אז אל תעלה למעלה"

למה חשוב לך לדעת מה התשובה?

למה אתה שואל, כי יש סימן שאלה? זו שאלה רטורית. התשובה האמיתית היא שהוא ילד וכל תפיסת המציאות שלו שונה משלי.

מה ישתנה בחייך אם תדעי לענות על כך?

עניתי. אתה לא מקשיב לי. עוד רגע אני אבקש את הכסף חזרה.

אהמ...

בסדר. סליחה. לא התכוונתי.

כיצד תציירי את עתידך באופן חיובי

כשהוא היה תינוק הייתי משננת לו "אמא, אני אוהב אותך. תלכי לנוח. אני אנקה ואסדר". העתיד באופן חיובי. הרבה אהבה. צחוק. נינוחות. טיולים. שמחה אמיתית. חברויות. קישקושים ושיחות נפש. קירבה. התמודדות עם הקשיים (הסבירים). משהו נעים ורגוע שמשאיר את פציעות הילדות שלי הרחק מאחור ולא מגלגל אותן הלאה.

כיצד את מבלה עם חברותיך?

בערך כמוך. אין לי חברות מהסוג שהייתי רוצה. לא באמת.

האם את משתפת את חברותיך בבעיותיך?

אני חושבת שאנחנו נסיים כעת. אל תעלב.

למה את חושבתת שאנחנו נסיים כעת. אל תעלב?