נוצר איזה רושם שהילד שלי הוא פרא אדם, ואני בתור אמא מאוהבת, מכשפה או לא, לא יכולה שככה תחשבו לי על האוצר הקטן.
לכן כיתתי את עכברי בנבכי ההארד דיסק החורק ומגרגר בעצלות, אל התמונות, ונזכרתי בלא מעט ערגה איך התחיל הרומן הסוער שלי עם הפרחח האהוב.
אני מצטערת על הפוסט הדביק הזה, מבטיחה בקרוב לשוב לסורי. ואל תשאירו יצירות מופת בתגובות - יש סיכוי לא רע שכל העניין הזה בקרוב יירד מהאוויר ויאופסן במרתפים.
(תוספת שהיא מגרעת: הסרתי מכאן את התמונה שהסגירה אותי קצת יותר מדי.)
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: