לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה
 

אדימדומים


מאז ועד היומיומי

מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    ספטמבר 2007    >>
אבגדהוש
      1
2345678
9101112131415
16171819202122
23242526272829
30      




הוסף מסר

9/2007

אם אין עני לי




החלטתי לשים את התפרנות מאחור. זה אומר מבחינתי לוותר על הרבה. נכון שזה קשה לחיות בתפרנות מתמדת, ומי שיש לו כסף בטח לא יכול להבין את זה, אבל תפרנות, כהלך רוח מתמשך, מביאה איתה גם תחושת ניצחון מסויימת. מין Fuck the System קטן וחייכני.

הייתי פעם בהרצאה של דב חנין בה הוא ציטט מישהו שאמר: "גם אם אתה מנצח במרוץ העכברים, אתה בסך הכל עכבר". יש תחושת תעופה קטנה כשאתה מצליח מראש ובהגדרה להשאר מחוץ למשחק הזה; הנה אני, ומה שלא תעשו, וכמה שלא תרוויחו, לא תהיו שווים יותר ממני. ולא מעניינת אותי סחרחרת המותגים שלכם. אני בחוץ. יש לי שיער ארוך פרוע, ושתי מכוניות מצ'וקמקות, ואנחנו מנקים לבד את הבית, ומגדלים לבד את הילדים וחיים בלחץ - אמנם בבית גדול עם גינה, אבל בכל זאת לחץ - אבל שנינו הרבה ביחד. ואנחנו צוחקים הרבה ומלהגים, ומדברים שטויות ומדברים נפש (לא מספיק, תמיד לא מספיק) ומדברים פוליטיקה ומדברים מה חשבנו, ומה קראנו ומה כתבנו ומה שמענו ומתמשפחתים עם הילדים והבקרים איטיים, חיבוקיים. לא נותנים לאש ולמים ולאוויר להגמר לנו בין השטיח לפלורוסנט במשרד כל יום כל היום.

היה כיף לוותר על לעשות כסף. מזה קשה לי להתנתק. ומזה אני נפרדת השנה. מהתפרנות כדימוי, כאידאל.

מהניסיון האישי שלי, ומה לעשות זה תופס גם כאן בבלוגוספרונת שלנו, האנשים שההדגשים שלהם הם לא חומריים, אלה שקיבעו את המיקוד שלהם במה שמעניין אותם ולא ברווחים בולטים באיכויות שלהם. וגם מחוץ לכאן כשנתקעים עם אוטו כמעט תמיד מי שיעצור לעזור לך יהיה אוטו צנוע.

ובאמת אני חושבת שכסף משחית. אני תמיד אומרת את זה חצי בצחוק. אבל זה נכון. אנשים שיש להם מדברים לפעמים שטויות גמורות על אלה שאין להם. מעטים מעטים האנשים שפגשתי שחיים ברווחה כלכלית ושהם מסוגלים להתעלות מעל הנכסים של עצמם. נדירים.

אבל.
אני סוף סוף מתחילה להגיע לפְּרַיים של החיים שלי. והיה מאוד כיף ונחמד לפרוק כל עול ולהשתכשך בבוץ. אבל עכשיו נמאס. נמאס מכל החישובי חישובים ומתחושת החנק. ויש אהבה, ויש אושר גדול, וילדים, ועבודה ממש בסדר. הגיע הזמן לפרוץ.

החלטתי להתאמד. (למעשה החלטתי להתעשר אבל לא נעים לי לכתוב את זה ככה קבל עם ובלוגיה, בכל זאת אני קומוניסטית.). לשנה החדשה אני מאחלת לעצמי, נוסף על כל הברכות הישנות הטובות והחשובות מאוד, גם שפע של מזומן.


טוב, וגם קצת לחזור לעצמי ולהפתח במישור המיני



נכתב על ידי , 10/9/2007 23:07  
84 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של פרח הדובדבן ב-18/9/2007 22:28




Avatarכינוי: 

בת: 55

תמונה




115,844

© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לאקס-אקסטרימיסטית אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על אקס-אקסטרימיסטית ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2026 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)