אדימדומים

אמא שלי מגיעה ביום ראשון.

בבעלותי שליש דירה (נשמע כמו התחלה של תרגיל עם שני נעלמים) באזור כביש הטייסים, דרום מזרח תל אביב. אני משכירה אותה לזוג צעיר ותפרן. 700 דולר 4 חדרים. אני יכולה לקבל 900 על הדירה. האם לגלגל את הקושי הכלכלי שלי עליהם? הם עובדים קשה ממני. מצד שני אין להם ילדים. אני ארוויח מכך 270 ש"ח בחודש. להם זה יעלה 800 . כשאני מתקשרת אליהם הם קוראים לי בציניות "גיברת" (היוד במקור). "שלום גיברת, מה שלומך?". יום אחד ראיתי את הדיירת עובדת כמאבטחת בחניון של גן העיר.

פעם, מאהב שהיה לי (אני בת 20 הוא בן 46) הפנה את תשומת ליבי לזה שאם נניח מתקיים מפגש של בוגרי תיכון ובמפגש הזה נוכח בוגר אחד שנהייה בעוונותיו רמטכ"ל והוא פוגש בוגר אחר, חבר נעורים שלא נהייה בשום דרך רמטכ"ל, המפגש שלהם יתאפיין בזה שהמצליח מבינהם יפנה בשיא הכבוד והנועם ל"איש הפשוט" בעוד שזה האחרון ינסה כל הזמן ל'סתלבט על ה"חשוב"; "איך , איך טחנו אתכם בוינוגרד, אה יא חנטריש?" למשל.

אז ככה הם קוראים לי גיברת. כי אני בעלת הבית שלהם. בהפוך על הפוך. אני בולעת את הגלולה המרה הזו. מעולם לא הערתי להם על איחור בתשלום או על צ'קים שחזרו. חיכיתי בסבלנות שהם יסדרו את זה וזה תמיד הסתדר.  ברגע שאני אתנהג כמו בעלת בית תובענית הם יפסיקו לקרוא לי גיברת.

אמא שלי. ביום ראשון.

גם לי יש בעלי בית טובים. לא פראיירים אבל טובים. רוצים להשקיע ולסדר את הבית. היום בבוקר גילנו שהתיקרה דולפת. כל הבית דליים וגיגיות וסמרטוטים. הילדים מרטיבים זוגות גרביים, זוג אחר זוג, אחר זוג. מחר ההופעה של ג'וני. כדי לסדר את הגג הם צריכים יום לא גשום. אני ממליצה על יום לא גשום מחר. זה טוב להופעה, זה טוב לגרביים, זה טוב לזה שכשאמא שלי תגיע ביום ראשון היא לא תצטרך לנתר בין הגיגיות לסמרטוטים כמו שהיום עשו שני בלוגרים יקרים מאוד שבאו לבקר. לראשונה. הם מסוג הבלוגרים שאני מרגישה שאני לא צריכה לסדר לכבודם את הבית. מזל. אי אפשר לסדר עם גיגיות וסמרטוטים. בתמורה הם קבלו פשטידת תרד וגבינות.

יום ראשון, כן?

יש לי ערוגה קטנה ואהובה. לבד שם בגשם, בקור, בברד. אני רוצה לרוץ אליה ולגונן על עלי החסה הקטנים בגופי. תהי חזקה, ערוגה. עוד יבואו ימים אחרים.

הילד מחכה מחכה מחכה ליום ההולדת שלו שחל בסוף החודש. "מחר יום ההולדת שלי?" הוא שואל אותי בכל בוקר "ביום שאחרי מחר? אחרי אחרי מחר?". איזה אבסורד. אמא שלי מגיעה לכבוד יום ההולדת ולי היה הרבה יותר נח להפריד בין שתי ההתרחשויות. לא מספיק שיש לי הפקת יום הולדת אז גם אמא שלי פה. לא מספיק זה שאמא שלי פה אני גם צריכה להפיק את יום ההולדת. ולהחליט מה אני מכינה, איזו פעילות לילדים, ולמה עוד לא עשיתי אף טלפון של הזמנות אם זה ביום שבת הבא? אני מתרשלת. טוב, גם הופעה, גם יום ראשון, גם דליים וגיגיות.

גדול עלי.

קטן עלי.

בדיוק במידה שלי.