אדימדומים

הריון זה טוב ונחמד. לפעמים.

האם יש בעולם אשה הרה שלא עברה דרך כל חרדה אפשרית מעצמה, מפרי בטנה, מאבי ילדיה, מקץ העולם, מהרפואה והעדרה, מהעתיד-עבר הבלתי נלאה הזה כוס אמו, מקולות הוריה ששוכנים עמוק בבטנה כל כך סמוך לרחמה, מכל מה שהיא יודעת ומכל מה שהיא לא רוצה לדעת.... או שזאת רק אני? וזה שתאריך היעד הוא ביום השואה (כן, גם הגבורה. גם הגבורה. אז מה?) זה כמובן סימן נפלא לבאות. ברור. 

כל כך מצחיק כל העניין הזה של הבדיקות. הבו לי תעודת אחריות, ערובה של החיים עצמם, ששום רע לא יאונה לי ולצאצאי. תנו לי לנשום לרווחה. פחחח. ארבעים שנה של חרדות. זה מה שזה. איתן או בלעדיהן. כאילו שמישהו יודע משהו. כאילו שגם אם הכל פיקס זה אומר שהכל פיקס. אילוזיות אנחנו מוכרים לעצמנו. במו דמינו המוקז מהזרוע אל תוך המבחנה.

תנוני חולד שיחפור לי מחילה, בה אוכל לישון בלי להשתין 40 יום ואראה לכם את נקודת המשען של העולם. או משהו.

עייפתי.

ואם הכל ילך כשורה, יש לי רק עוד מיליון מאתיים פעם לראות פרקים שונים של דורה, 980 אלף פעמים את במבי, 860 מוצאים את נמו, 700 מלך האריות ועוד 650 חתולים בצמרת. קטן. לקרוא עוד 260 פעם את "לשועל אין גרביים". ו-115 את "לקוף יש בעיה". תענוג. אני יכולה להתחרות בחידון התנך כמעט על כל סרטי וולט דיסני (על הדיבוב העברי). אני מעריצה של רמה מסינגר ואני מוכנה בכל רגע להקים מועדון מעריצים שלה בעיקר תודות לדיבוב של הדמות דוּגי (Dori) במוצאים את נמו, אבל גם על יסמין באלאדין. ואפילו על התפקיד הנחמד שיש לה באיגלו השטותי הזה בערוץ הופ. תענוג עם הבחורה הזאת. צ'ופר להורה.

ויש משהו שאני רוצה לכתוב, אבל לא יודעת איך לכתוב את זה זורמני ולכן קבלו את זה צורמני: כן. הספקתי לצאת להרפתקאות. אבל מהבחורה כנראה לא נכנסתי להריון וגם בהרפתקה השניה כבר הייתי מעוברת (אבל גם אם לא, לא היה מצב התעברותי. WTMI. אני יודעת.)

איזה 14 שנה אני גולשת באינטרנט וידוע לי שישנם אנשים (ונשים? האם גם נשים?) שהפטיש המאוד ספציפי שלהם הוא נשים הרות. אבל החיים הם לא אגדת אינטרנט. לא נותר לי אלא לחכות לדיאבלו 3, למרות שיודעת שאין לי סיכוי. כל כך אין לי סיכוי שכבר כמה שנים אין לי אפילו כרטיס מסך הולם.

וגם הבנתי סופית שיש קשר בין זה שהבית לא מסודר לזה שאנחנו לא מסודרים כלכלית.

אההה. אתם אומרים לעצמכם... מה זה הברדק הזה פה. תערכי את הפוסט.

כן. למה לא.

אני הולכת לנסות משהו חדש השבוע. שני משהוים חדשים. מנסה לפתוח צוהר. תהיו קשובים ביום רביעי וחמישי בצהריים. הצליבו אצבעות עבורי.