| |
אדימדומים
מאז ועד היומיומי |
| 7/2007
השיתוק
הלילה חלמתי שאני בטיפול אצל רופא שיניים. הוא נראה לי טיפוס קצת דוחה ונאלח. ג'וני בא איתי, עומד מאחורי הראש שלי, אני לא רואה אותו אבל יודעת שהוא שם. פתאום אני שמה לב שהרופא החרא כבר כמה דקות לוחץ לי עם האצבעות המגעילות שלו בין הרגליים שלי. לקח לי שתי שניות להבין מה העניינים לקום מהכסא, לדחוף אותו ולהתחיל לצעוק עליו שהוא סוטה מלוכלך ושאני יכולה לדאוג לזה שהוא לעולם לא יעבוד יותר במקצוע שלו. ידעתי שג'וני מבין מה קרה כאן וזה נתן לי המון כח.
שתי תחושות ליוו אותי כשהתעוררתי: האחת גועל עמוק. כמעט בחילה מהאיש המגעיל הזה, מהמחשבה על זה שהוא נגע בי עם האצבעות הבזויות שלו. והתחושה השניה היתה שמחה גדולה על זה שלא נפל עלי השיתוק שקורה במצבים כאלה. וגם לא פחד. שהגבתי חזק וחד משמעית. אפילו שזה רק חלום. אפילו שכבר שנים אף אחד לא מתעסק איתי. כמה משחרר היה להצליח להגיב. וכמה חשוב היה לי להיזכר בקושי הזה, שאנשים אחרים פשוט לא מצליחים להבין. השיתוק של זה שפולשים אליו.
| |
לדף הבא
דפים:
| |
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: