לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים

כשמגירה מתפרקת, הגיע הזמן לכתוב הכל בבלוג.


אז לא, זהו לא עוד בלוג. מוזמנים להציץ, להגיב ולעיין בבלוג. דייב'.

כינוי:  #Dave#

בת: 19





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
9/2006

"החיים שאחרי המוות" - פרק 21


"למה אתה עושה לי את זה?"

"אני דואג לך"

"תפסיק לשקר. אנחנו כאן רק שנינו"

הוא ליטף את  לחיי

"אני אוהב אותך"

-

"תפסיק עם זה" נסגתי לאחור "תפסיק לפגוע בי שוב ושוב"

כמה רציתי לחבק אותו..

להרגיש את חום גופו ולו לשנייה.

הוא ניסה ללטף את פניי והרחקתי את ידו

"פשוט תלך" נשכבתי על המיטה והסתובבתי לצד השני.

"שירי.."

שמעתי את צעדיו מתקרבים אליי

עצמתי את עיניי בחוזקה.

לא לראות.

לא לשמוע.

לא להרגיש.

הוא ישב על המיטה וליטף את שערי

"תוציא אותי מפה איתי!"

פקחתי את עיני והבטתי על הקיר.

הוא נשכב לידי והיינו במצב של כפית.

הוא חיבק אותי חזק והתחכך בשערי

"אם רק תבקשי.. אם רק תבקשי אני אהיה איתך לנצח"

נשארנו כמה דקות ואז הסתובבתי אליו

"כבר ביקשתי ממך לפני שנתיים"

הוא התקרב אליי יותר וחיבק אותי

"אני מצטער את לא מבינה ילדה?"

הוא הצמיד את ראשינו ותפס בעורפי

"רק תוציא אותי מפה"

"אני לא רוצה שתברחי לי" עיניו התעצבו "אני רוצה שתהיי רק שלי"

שתקנו לכמה דקות.

ונירדמתי ככה בזרועותיו.

לא הרגשתי את אותה ריקנות של הימים האחרונים..

אבל ידעתי שאיתי לעולם לא השתנה.

קמתי למשמע קולות צעדים במסדרון וראיתי שאיתי אפילו לא ישן.

הוא המשיך לשכב לצידי ולהתבונן עלי.

"את עדיין בתולה?"

הרמתי את ראשי אליו בחיוך מבויש

"כן"

"אני גאה בך"

"בגלל זה הלכת לזונות?"

"זה לא קשור"

הסתובבתי לצד השני

"אתה מחפש את הבנות שמתפראות במיטה.. אני לא כזאת"

"ובגלל זה אני אוהב אותך"

"עזוב.. אני לא רוצה לדבר על זה"

"אני אשחרר אותך היום מפה"

הסתובבתי אליו

"הגיע הזמן לא?"

הוא ליטף את שפתיי בעדינות וברכות

"אני לא רוצה שתגורי עם האלירן הזה"

"זה לירן  "

"מי שלא יהיה ההומו הזה"

"אני אשכיר דירה"

"קניתי לך דירה"

"איזו דירה?!"

"בצפון ת"א כאן"

"אני לא צריכה אותה"

"את כן"

"אני אעבוד וארוויח כסף בעצמי"

"אם את לא הולכת לדירה שקניתי לך את לא יוצאת מפה"

איתי חייך אליי חצי חיוך של ניצחון ובסופו של דבר נשברתי.

-

"זאת הדירה?"

נכנסתי לדירה עם איתי שסחב את המזוודות

"כן"

איתי בחן את התקרה של הדירה

"זאת הפאקינג דירה?"

הוא הביט אליי

"מה לא הבנת ב'כן'?"

"זאת לא דירה! זה בית דירות שלם!"

הוא חייך ונכנס לבפנים.

צעדתי בעקבותיו.

הוא זרק את התיקים והסתובב אלי

הוא החזיק בחוזקה את עורפי ועמד לנשק אותי

"לא.." הדפתי אותו באכזבה אחורה והלכתי לתיקים.

הוא דחף את ידי ואת כל גופי בחזרה אליו במהירות ונתן לי נשיקה ענקית

הוא הפסיק לרגע וחייך

"לא בדיוק שאלתי אותך"

"איתי" פניי הרצינו "תפסיק עם זה"

"מה יש לך כוס עמק?"

הוא בעט בתיקים

"אתה עומד להתחתן איתה"

"אני לא אתחתן"

"אז למה אתה איתה?!"

"כדי לגרום לך לקנא"

"אני עברתי את כיתה א' אתה יודע"

"לא ניראה שעברת את כיתה ב'"

"תידפק"

יצאתי מהדלת ונשכבתי על מדרגות הבניין כשראשי אוחז בידיי.

שמעתי את צלצול הפלאפון שלי מתוך הדירה

"מי זה היה?"

"החבר שלך"

איתי ענה בעצבנות

"הא?"

"אלירן.."

"למה לא הבאת לי אותו?"

"יואו גם כן איתך"

הוא יצא והלך.

ארגנתי את הדברים בדירה והלכתי לישון.

לאחר כ4 שעות שמעתי קולות מהדירה.

לבשתי עלי חלוק ויצאתי

אדם עמד מולי חצי שיכור ונישק אותי.

"אדם תפסיק!"

הוא לא הקשיב לי

הוא ניסה בכוח.

הוא דיבר שטויות..

הוא הכאיב לי

נכתב על ידי #Dave# , 10/9/2006 22:30  
9 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של חיים שללי אתתת ב-16/9/2006 11:40



2,085

© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות ל#Dave# אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על #Dave# ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)