אדם עמד מולי חצי שיכור ונישק אותי.
"אדם תפסיק!"
הוא לא הקשיב לי
הוא ניסה בכוח.
הוא דיבר שטויות..
הוא הכאיב לי
-
ניסיתי להרחיק אותו ממני. באמת!.
הוא תפס בעורפי בחוזקה ואולי ניסה לאנוס אותי.
בזמן שהוריד את בגדיו ברחתי במהירות לאיתי.
קיוויתי שליאן לא בבית, אך לא היה לי הרבה זמן.
מאחורי אדם, רדף אחרי כמו פסיכופט.
הוא תפס אותי והשכיב אותי על המדרכה.
הוא ניסה לקרוע מעליי את בגדי וכל שהתנגדתי לו הוא המשיך יותר ויותר.
עליתי אל איתי לבית והוא הבין כבר.
הוא הלך מכות עם אדם תוך צריחות שלי שיפסיק.
"תעזוב אותו איתי"
איתי נתן לו בעיטה אחרונה כשאדם שוכב על הרצפה
והסתכל עליי
"הוא עשה לך משהו?"
הוא ראה את בגדי הקרועים ואיפורי המרוח.
"איפה ליאן?"
"הלכה לחברות שלה"
הפשלתי את מבטי לרצפה.
איתי, עם שתי אצבעותיו הרים את סנטרי למעלה
ונתן לי נשיקה.
נישארתי אצלו בבית ואיתי הקפיץ את אדם אל ביתו.
-
"את בתולה?"
"מזה קשור?"
איתי חזר עם משפט דיסלקטי
"אני רוצה לדעת"
"אני בתולה. נו אז?"
הוא חייך והרים אותי לאט לאט
אל תוך חדרו.
"מה אתה עושה?"
הוא הניח אותי על המיטה ועלה עליי
"איתי לא עכשיו"
הוא לא ענה והמשיך לנשק וללטף אותי.
"איתי.." הוא המשיך "ליאן תבוא ותראה"
"שתראה"
"נו איתיי"
ליטפתי את פניו
"אני אוהבת אותך"
"לקח לך שנתיים וחצי להבין את זה"
"אני יודעת"
הוא חייך אליי ואני נעניתי לחיוכו
לאט לאט הוא הפשיט אותי.
בטחתי בו.
שמחתי שהפעם הראשונה שלי איתו.
כמה רציתי עוד.
רק להישאר שם איתו.
לבד.
לבד.
לבד.
חבל שזה היה היום האחרון.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
