שלום חברים
כמה מילים על מהותה של סליחה. יש למילה הזאת מקום של כבוד ביהדות, חג שלם הקדישו לה ויצקו לתוכה ערמות של תוכן. ואף על פי כן ואולי מרוב משמעות להרבה בני תמותה ( אני בינהם אם לא הבנתם ) קשה להשתמש בה. אני מנסה לשחזר ויכוח אם אשתי היקרה ותמיד מוצא את עצמי אומר איזו שטות ומשקיע זמן ומשאבים לטובת איך לה להגיש פשוט סליחה. לא לשם כך נתכנסנו היום. סליחה היא כנראה המילה המדוברת ביותר באנגלית, (אחרי מוחמד) יש עשרות דרכים להשתמש בה : sorry, excuse me, pardon הן שימושים נפוצים אך יש עוד. בסוף היום אני מוצא את עצמי סחוט מרוב סליחות בלי יכולת לאמר סליחה באיזה ויכוח אקראי . במקום שבו אני עובד ( כנראה שבכל מקום שבו עובדים) יש דלתות במסדרונות. אם אתה עובר ראשון אתה פותח את הדלת ומחזיק אותה פתוחה עד שהאיש או האישה שמאחוריך עוברים. יש להם 2 אפשרויות בסוף המעבר: או להתנצל (sorry… ) או להגיד לחיים (בעברית cheers ). בקפה אם התמזל מזלך להיות ראשון בתור למכונה אתה חייב לזכור להתנצל מעומק לבך לביש המזל שהגיע אחריך. סליחה , נייג'ל היקר על שהגעתי דקה לפניך ואני יכול להינות מטעמו המבחיל של קפה בריטי לפניך. סליחה על החוצפה שאני מביא איתי מארץ הקודש, סליחה על העוול שאנו גורמים לפלסטינאיםת, סליחה שנולדתי, סליחה שאימי נולדה בקיצור sorry.
יום אחד הגיע איזה נייג'ל אחד לפינת הקפה ( תה יש לאמר) והביא עמו מגש ובו קנקן חרסינה כדי להכין לעצמו תה. אתם לא ראיתם אותו מעולם אבל כנראה מדמיינים אותו נכון. עוד מהמסדרון הוא התנצל. אזרתי אומץ כשאני מוותר מראש על הזכות לבקש סליחה ושאלתי אותו על מה הוא מבקש סליחה, הוא הרי לא חטא. הוא הסביר לי את המובן מאליו, זה הטבע האנגלי הוא אמר, אנחנו עם מוזר, אומרים משהו אחד ומאמינים לגמרי במשהו אחר. מבקשים סליחה אך רוצים להרוג אותך, מחייכים אבל שונאים. דפוקים האנגלים האלה.....אבל לפחות נייג'ל יודע את זה.
הרצון הזה להתנצל קיים פה בכל אשר תלך. אין פה בית ספר להלכות הסליחה וההתנצלות אז אופן הלימוד המועדף הוא חיקוי . בדיוק סיממתי ידבר עם מירב בטלפון, היא היתה ברכבת מ BRACKNELL ל READING ודיברה בלחש, בישראל אם הייתי שומע את הלחש הייתי משוכנע שהיא מנסה להרדים את יונתן. פה היא היתה עסוקה בלא להמריד את נוסעי הרכבת. ככה אנחנו מתנצלים פה.
עלילות המכשפה זפירה.או כמה טוב שיש ליסינג בחיים.
תכירו, זפירה , הקונטיינר המשפחתי שלנו. לפני שבאתי ל sorryland עשיתי עבודה (חשבתי שיסודית אבל תיכף תבינו שלא מי יודע מה). מה עושה מי שלא מכיר את השטח? ממזער סיכונים. בחרתי דגם אמין יחסית (אופל זה אמין לא?) חדש יחסית ( 2004 היה לא לפני הרבה זמן, כבר היו לי שני ילדים) ומדילר מוכר (דילר הוא דילר הוא דילר וזאת לא מחמאה מסתבר). בחודשיים ומשהו שזפירה אצלנו היא הפכה לבת משפחה. בהתחלה היא הובילה בנאמנות קרובים מחו"ל (חו"ל זה שם ) והתנהגה יפה בטיולים. אבל אז היא החליטה למרוד ונתקעה על ה 3M בואכה לונדון. האביר בטרנזיט שהגיע להציל אותנו סיפר שהיא דולפת כל טוב. זפירה נעלבה ומאז היא נוסעת כמו עגלה בלי סוסים ובלי גלגלים בעצם, כלומר לא נוסעת.
הדילר ניער אחריות, אם אתם שואלים. המוסך הראשון אמר שהיא גוססת וצריך לתקן. המוסך השני צידד בהשתלת איברים חיוניים ( חצי מנוע, קטליזטור ושאר טובין) . לא נלאה את הבלונדיניות שבכן בקטע הטכני. שורה תחתונה, 2000 פאונד לפני מע"מ.
דרך אגב למתעניינים , שעת עבודה באנגליה במוסך היא כמעט 200 פאונד.
יש לי כמה אפשרויות , להחליף את כל המנוע, להחליף חלק או לקפוץ מחלון גורד שחקים. לא ברור.
אז כמה טוב שיש ליסינג בחיים....נכון יש לכם בישראל מבחר מצומצם של מכוניות 1600 סמ"ק אוטומטיות אבל לא מעניין אותכם כלום בתחזוקה. מתניעים ונוסעים.
טוב.....עברו כמה ימים והחלטתי לתקן את המכשפה ב SLOUGH , שהיא המקבילה הישראלית לשכונות הפחות טובות של בת ים. אגב, המוסכים כאן זה משהו על גבול המוזר, קודם כל רואים מה הצבע האמיתי של הרצפה, דבר שני חלקם ממוקמים בלב הטבע ודבר שלישי הם מנקים את האוטו אחרי התיקון. לקחו רק 1000 פאונד על התיקון והאוטו נוסע לא רע אבל אני מריח עוד כמה תיקונים בהמשך הדרך ותוהה אם במשפחה שלנו יש מקום למכשפה.
יולי, 21 מעלות גשם.
אחד הדברים הראשונים שעולים לי כשמדברים על נייג'לים הוא שיחות משעממות על מזג האויר. ידידתנו חלי סלוצקי ועמיתה החסון דני רופ עושים עבודה קלה. אני חושב שאילו נתתי לבני הבכור (ובעצם גם לבני הצעיר) להנחות את תחזית מזג האויר בקיץ הוא כנראה היה קולע בול כמוהם. מה הבעיה, למי שלא יודע, מחר בישראל יהיה חם ולח. גם מחרתיים , בעצם אפשר לחסוך את הקטע הזה מהחדשות כי מזג האויר בישראל הוא יציב.
יציב? יציב זה האופי של הנייג'לים, קונטרה למזג אויר. יש לי כמה חולצות קצרות שרוול בארון שממתינות למזג אויר מסויים כדי שיוציאו אותן כבר, נחשו מה, אותו מזג אויר לא בא, וגם לא מטלפן. למרות שהייתי באנגליה אין ספור פעמים ולמרות שבאמת אני מרגיש שאני יודע את הרוב איכשהו הצלחתי לפספס את הקטע הזה. ביולי אין קיץ . נכון היינו עוברים לכאן בכל מקרה אבל עדיין, זה דבר מהותי . השמש זורחת קצת אחרי 0400 , אין כאן תריסים, רק וילונות אז קרני השמש מעירות אותי. הבתים מבודדים מצויין כמעט כל מזג אויר שאפשר לדמיין אז בבית באופן קבוע די חם. טוב, מלבישים את הזאטוטים בבגדים קלילים יחסית, שמש לא? 0820 , מתכוננים ליציאה והשמים מתקדרים. מחליפים בגדים, מוסיפים סוודר או מעיל ויוצאים לדרך. המסע הארוך לבית הספר ( פחות מ 10 דקות) מסתיים בסופה קצרה והשמש מגיחה שוב. במהלך היום הרוטינה הזאת חוזרת על עצמה כמה פעמים. יש לי כמה תובנות על העניין הזה : קודם כל , אין פה ממש קיץ. קנינו די הרבה בגדים קצרים אבל אין להם יותר מידי שימוש מחוץ לבית. דבר שני , קו פרשת המים נמוך לעומת הישראלי. יש פה ימים של 15 מעלות והילדים יוצאים בקצר החוצה. בישראל מזמן הם היו נשלחים הביתה למפזר החום. דבר שלישי , השמש היא המלכה. לא משנה כמה מעלות יש בחוץ, מה שמשנה זה אם יש שמש או לא..........ועוד משהו , אני לא חושב שראיתי נייג'ל ממש נרטב מהגשם. תמיד יש להם בשלוף מטרייה . אני אג, כבר הגעתי לעבודה כמה פעמים שטוף לגמרי.
זהו לעדכון הזה, בפעם הבאה תוכלו לקרוא כמה האנגלים סססססססספפפפפפפפפפפוווווווונננננננננטטטטטטטטטטננננננננננניייייייייייםםםםםםםםםם שזה כמו להגיד כמה החמאס שוחר שלום.
מתגעגעג
אדם
בבלוג זה
בכל הבלוגים
