יום נפלא לדגי הבננה

כל הימים האחרונים התחלתי לראות חדשות רק בגלל הקטע עם השבויים.

הגיע הזמן שיתעסקו בזה ולא בשחיטויות של המנהיגים בממשלה, לא?!

אז הנה, שנתיים אחרי, המדינה שלנו נזכרה שהאזרחים שלה,

שהגנו עליה במשך מלחמה, יחזרו הביתה, לישראל.

אבל למה כל כך מהר?

למה שנתיים?

אפשר היה לחכות עוד 15 שנה.. ואז להחזיר אותם ביחד עם רון ארד..

ואז אולי לצפות באמת שהחיזבאללה ישאירו אותם בחיים ויאכילו אותם בטוב הארץ שלהם..

וזה שהכל כתוב כאן בציניות זה רק בגלל הכעס הזה, שנמצא כבר כל כך הרבה זמן,

שנתיים בעצם, ואין איפה לבטא אותו..

שנתיים שלמים. שנתיים שהם מוחזקים בידי החיזבאללה וכל מה שהמדינה עושה- שחיטויות.

אני לא יכולה להעביר ביקורת על המדינה, כי זה לא פשוט, וזה ברור, לנהל מדינה ולדאוג שהכל יהיה מושלם- לא אפשרי, ולקיים9 משא ומתן כל שני וחמישי גם לא פשוט במיוחד, אבל מדינה, כמו שמדינה צריכה לנהוג,

זה לדאוג לאזרחים שלה.

האזרחים האלה תרמו חלק גדול מחייהם והקריבו כל כך הרבה כדי שאני ושאר האזרחים במדינה הזאת נחיה ולא נצטרך לדאוג הרבה, כי יש מי שמגן עלינו, ושומר עלינו, ויעשה הכל כדי שלא ניפגע,

והם בטוחים שכמו שהם מגנים עלינו בכל זמן, גם אנחנו נגן ונעשה הכל כשהם יצטרכו אותנו.

כנראה שהמדינה עשתה משהו אחרי הכל,

אחרי שנתיים של עינויים ומי-יודע-מה, להיות בשבי הזה,

המדינה החזירה אותם,

אבל הפעם- לא בראים ושלמים.

אני לא מאמינה בקרבי יותר,

פעם חשבתי שכל הצבא זה רק קרבי,

והאמנתי לזה- ואפילו חשבתי שאני ילך לקרבי- כי זה חשוב.

כי זה המדינה שלך- הכבוד הזה- שצריך להגן עליה.

אבל היום?

לא יודעת.

לא חושבת ככה בכלל.

אם הייתי במקום הייתי רוצה להאמין שהמדינה עושה הכל בשבילי,

כמו שאני עשיתי הכל בשבילם,

ומפה- זה לא ככה,

בשנה האחרונה התעסקו בנשיא ובאולמרט וכל זה..

כאילו החטופים זה כבר 'אאוט' והשחיטויות זה 'אין'.

אז בסדר.

היום הרבה חושבים כמוני.

הרבה לא מתגייסים לקרבי- רק בגלל הסיבה הזאת.

פעם זה היה 'קרבי- זה הכי אחי'

היום ה'אחי' זה כבר לא קיים.

לא אצלי לפחות.

לא מאמינה בזה יותר.

לא עד שיחזירו את שליט לפחות.

ואם היה משהו שאני הייתי יכולה לעשות, הייתי עושה. הכל.

המדינה הזאת צריכה לחזור 'למסלול',

היא כבר איבדה כיוון.

ואם זה לא יקרה בקרוב,

זה לא ישנה מי יתגייס לקרבי או לא..