קודם כל, לא יצא לי להגיד לכולם, חג שמח!

מי ייתן ותקבלו הרבה דמי חנוכה.

כסף, לא ממתקים מעפנים כמו של הצוציקים.

החופש התחיל מצויין, בתקווה שגם יימשך כך.

אבל הייתי רוצה לפרט על ה"טיול הקצר" שלי לת"א.

נסענו ברכבת מנתניה לעזריאלי..

הסתובבנו קצת בקניון, בהינו במחוכים שהיו מעבר להישג ידנו וכספנו.

לאחר מכן, עלינו לגג של עזריאלי וראינו מה שנראה כמו מפגש ישרא קטנטן.

רק שהוא לא היה כל כך קטנטן.

תוך חצי שעה המקום התמלא לגמרי, כמובן שאי אפשר להיה לראות מי זה מי בתוך הענן השחור שריחף לו שם על הגג.

אני לא יורדת עליכם! אני רק אומרת את האמת, גם אני הייתי לבושה שחור!

וגם פגשנו את נעם ודנה, מאוחר יותר גם את אור (חבר של נעם).

היה נחמד בהחלט.

ואז החלטנו שהגיע הזמן ללכת לדיזינגוף סנטר.

דרך אגב, שכחתי לציין שזו הייתה הפעם הראשונה שמרשים לי לנסוע לת"א לבד!

בהחלט הישג בשבילי..!

...אז בהמשך לסיפורי המרתק. (not)

הגענו לדיזינגוף סנטר, והתחלנו לאבד את הכיוון.

הכל שם בלגן!

עשרים אלף שערים, כל מיני קומות, בניינים, יציאות..

ראבק!

ודווקא את מה שרצינו לא הצלחנו למצוא.

מרפי הבן זונה...

בסופו של דבר הצלחנו איכשהו להתמצא שם אבל אז כבר הייתי הרוגה ולא היה לי כוח לכלום.

אז חזרנו לעזריאלי, עלינו שוב לגג וראינו שמפגש ישראבלוג עכשיו התערבב עם מפגש שוקס.

כמה נורא..

פתאום נשמעו דברים כמו "יאללה מכות!!!" וכדומה, אין צורך לפרט.

בשלב זה כבר באמת לא היה כוח לכלום, אז עלינו על רכבת בחזרה לנתניה העלובה.

:(

אבל היה בהחלט כיף!

כמה דברים שמהווים פריצת דרך בשבילי מהיום הזה:

1. אני יודעת להיות עצמאית ולהסתדר בעצמי (אף פעם לא הייתה לי באמת הזדמנות להכיר את התכונה הזאת בי)

2. אני מסוגלת לשכנע את ההורים לנסוע עם חברות לעיר אחרת.

3. ההורים שלי סומכים עליי לבד בעיר אחרת.

4. אני יודעת לשמור על הכסף שלי ולא לבזבז אותו על דברים שאני לא באמת צריכה.

לא ציינתי את זה?

לא קניתי שום דבר...

מה שהיה בטווח מחירים נורמלי היה מכוער, מה שהיה יפה היה יקר.

מבאס, אבל אני לא באמת צריכה דברים (כרגע).

תמונות בהמשך...

Until next time

I will be

Fucked Up