יום שני היה ליל הסדר. (נכון שלא היה לכם מושג)

בשמונה הגענו לסבתא ושמחנו לגלות שהגענו ראשונים ושאין מה לעשות עד שיגיעו עוד אנשים.

גם אחרי שהגיעו לא היה מה לעשות, פרט שולי.

התיישבנו לשולחן הסדר, במקומות הקבועים כמובן, והתחלנו לקרוא את ההגדה.

אחרי "מה נשתנה" הגענו למסקנה שאף פעם לא נסיים והחלטנו לדלג על חלקים מיותרים.

גם ככה כולם נרדמים בקריאה ומחכים רק לאוכל, אז למה לעכב אותם??

התחלנו לאכול וגיליתי שהמשפחה שלי ניסתה להיות מקורית השנה: כל המאכלים לא היו מוכרים ונמנעתי מלאכול את רובם. רק על הגפילטע פיש לא ויתרנו, כי איך אפשר בלי הדבר הרועד הדוחה?

למרות זאת יצא שהסדר הזה היה אחד מאלו שבהם אכלתי הכי הרבה. מוזר.

יום למחרת סבתא (השניה) נשארה לישון אצלנו וחפרה בשכל כל היום.

היום הלכתי למפגש ישרא.

השתעממתי למוות.

זה בהחלט המפגש האחרון שאהיה נוכחת בו.

סתם הודעה קטנה:

בקרוב אעשה לקט תמונות מצחיקות מכל הזמנים.