הרבה דברים מעניינים לא קרו בזמן האחרון, ובהחלט לא משהו גדול ששווה להרחיב עליו בפוסט, אז רק מספר מילים על השבוע האחרון:

מאז שחזרנו ללימודים המורות מנסות להוכיח את מירב טימטומן עם מגוון יציאות חדשות ומקוריות, במיוחד בשיעור אנגלית, מה שגורם לי לצחוק עליהן ללא הפסקה במשך שיעורים שלמים.

עבר שבוע תמים מאז שהשביתה נגמרה ואני כבר מרגישה את העייפות של מישהו שלמד במשך חצי שנה בלי הפסקה. זה קצת בעייתי שאני עייפה כבר עכשיו, לאור העובדה שזה מה שהולך לקרות עכשיו - לימודים ללא הפסקה.

למזלי יש גם מה ומי שינחם אותי. אני והשמנמן חגגנו השבוע שלושה חודשים, וכיאה לשמנפופים גאים זללנו יחד כדורי שוקולד שהוא הכין לכבוד האירוע. שוקולד מרוכז, והרבה. זו התרופה לכל דבר.

גם שאר בני הבית התלהבו, וחיסלו את כדורי השוקולד (מה שנשאר מהם לפחות) תוך פחות מיממה. 

לא מזמן קיבלנו את הבשורות המצערות לגבי ההשלמות של השעות שהפסדנו בשביתה (הו, כמה שאני מתגעגעת אליה).

נאמר לנו שחופשת פורים, פסח, שבועות, וקרוב לחודש מהחופש הגדול קוצצו ונצטרך לבוא לביה"ס. הגדנ"ע התבטל. את הטיול השנתי עוד הצליחו בקושי רב להציל, אבל אז אמרו לנו שהוא בא במקום פורים כך שהשנה לא נתחפש (וזה החג הכי שווה, דאמט!). ואחרי כל זה - נצטרך להגיע למרתוני השלמות אחר הצהריים.

מושלם, הא?

כמובן שכל זה עורר סערה בכיתה, ואת הרעש שעשינו היה אפשר לשמוע בערך בכל הבצפר. בשיעור שאחרי זה הכיתה החליטה לאמץ את דרך המורים ו"לשבות", כלומר סירבו להיכנס לכיתה. מן הסתם שזה היה צעד מטומטם, הרי מה המורה של אותו שיעור קשורה, ואיך בדיוק לא להיכנס לשיעור יעזור להשיג את המטרה? אבל שיתפתי פעולה, בהתחלה לפחות.

בתכלס, זה סתם היה בשביל לעשות קצת רעש ולהבריז מהסטוריה, אבל מה שכן, היה מצחיק. במיוחד כשטרקו למורה להסטוריה את הדלת בפרצוף. אחח, כל כך הייתי רוצה להיות זו שעשתה את זה.

מחר מסיבת היום הולדת של סרגיי. סוף סוף מישהו עושה מסיבה כמו שצריך, כמה זמן לא הייתי במסיבה (חוץ מיום ההולדת של טל שבוע שעבר). צריך לרענן קצת את מאגרי האלכוהול, ולצפות ביצור משתכרת פעם נוספת מבירה אחת בודדה.

סוף שבוע נעים ומלא שוקולדים!

Yours Truly

The Popcorn