אני אסכם לפני שאפרט, ל"ג בעומר היה ענק!

איכשהו אני הוכתרתי "מארגנת" למרות שהכל אורגן ביחד עם דניאל, היא התנערה מאחריות, ואני קיבלתי את הזכות לקחת קרדיט על האירוע, שמסתבר שכולם (או לפחות רובם) נהנו בו! 

איכשהו יצא גם שמ-9 אנשים הגענו לכמעט 20. כמובן שאחרי שאמרנו לכל אחד להביא לפחות שני דברים יצא שהיה המון אוכל. משום מה אמרתי להרבה אנשים להביא קבבים, ונעם כמעט ערפה את ראשי כשבאתי להגיד לעוד אחד. לא יודעת למה זה קרה, אולי חולשה לקבבים רומנים או משהו.

דנה לא שכחה לברר האם הבאתי את כל ציוד המנגל של אבא (מה לעשות, אי אפשר להתנתק מהטעם הייחודי של "על האש א-לה אבא של תירס עם השפם הג'ינג'י"), והסברתי שרק המלקחיים הגיעו, אבל זה כנראה יספיק.  

השמנמן אמנם לא הגיע, כי הוא היה עסוק, טוב... בלהשמין. אבל נפגשנו בסוף והלכנו הבייתה. כמובן שזה לא הספיק, אז ישבנו עוד קצת על המרפסת בכניסה לבית, כשאבא צופה מהחלון ועושה פרצופים של "אם לא תיכנסי בקרוב הבייתה אני אתעצבן ואפתח עלייך נחיריים".

ותבינו, שילוב של הנחיריים, השפם, והפרצוף העגול והאדום זה מראה שלא מומלץ להיתקל בו, למרות שרוב האנשים שאי פעם ביקרו אצלי, במיוחד בני זוג שלי ושל אחיותיי (כי אנחנו בנות של אבא כאלה) ראו ויוכלו להעיד שזה די מאיים.

נכנסתי למיטה ללא מקלחת, והחלפתי בגדים רק כי הם היו מלאים בחול. כן, זה ג'יפה. על הזין.

בערב, עוד פעם על האש. הקיבה שלי נהנית ועם זאת סובלת, וכולם מתים אחרי ל"ג בעומר, אבל אחותי ברוב חכמתה ארגנה על האש לכבוד יום הולדתה ביום שאחרי ל"ג בעומר.

במהלך הערב, הבאתי את הגיטרה, לבקשתה ותחנוניה של אחותי, אבל אף אחד לא שר, כמה לא צפוי. בואנה, האנשים האלה כל כך יבשים שאפילו צמחי מדבר לא יוכלו לגדול לידם (לא לצחוק על המשפט המטופש, זה חזרות לביולוגיה).

איכשהו, ברגע אחד שלא שמתי עין הגיטרה איכשהו הגיעה לאחד מהאורחים היותר שמנים של המסיבה (זה לא פרט חשוב, סתם היה לי מצחיק איך שהוא התגלגל כל הערב ברחבי הגינה).

ידוע שהגיטרה הזו היא נושא רגיש ולמעט מאוד אנשים מותר להחזיק בה, שלא לדבר בכלל על לנגן בה. אז קיבלתי קריזה קטנה, שנרגעה ברגע שהוא החזיר לי את my precious. נראה לי שהפחדתי כמה מהצמיגים שלו...

בכל אופן... לקראת סוף הערב כבר הייתי שפוכה לגמרי, והתכרבלתי לי להנאתי עם השמנמן על המזרון המתנפח, כשפתאום אחותי מחליטה שבא לה לראות סרט ושצריך את המזרון הזה בסלון. למה? בשביל שמישהו שחרפ על הספה בחוץ יוכל להמשיך לחרופ בפנים. 

כוסעומו. 

אז עלינו למעלה לחדר שלי... ונרדמתי. השמנמן סיפר לי מאוחר יותר שהוא גם שאל אותי כל מיני שאלות והתשובה שלי הייתה "אהה מה נמ אע מממ". מה אפשר להגיד, אוצר המילים שלי מתרחב כשאני חצי ישנה.

בבוקר למחרת התעוררתי וגיליתי שאני עוד לבושה אז התלבשתי בפיג'מה וחזרתי לישון. אבל לא לאורך זמן, כי יש גם ארוחה משפחתית. גם בארוחה ההיא היו כנפיים. שלושה ימים ברצף. חשבתי שני אתחרפן.

ואם זה לא מספיק, הייתי צריכה לקחת חומר בתנ"ך ולנטוש את הילדודס לטובת "הרפתקאות ירמיהו בממלכת הפשע והרשע" או משהו בסגנון. לא שילדודס צווחניים וחופרים זה שיא האושר, אבל תנ"ך זה באמת הדרעק אוף דה דרעק.

(כרגע שמתי לב שאני נשמעת בדיוק כמו הטינאייג'רים האלה שעולמם סובב סביב הבגרויות הקרבות, ואין שום צרה חוץ מזה. אבל אני באמת טינאייג'רית אז מותר לי).

גם עשיתי איחוד עם הגיטרה הישנה שלי, שכרגע שייכת לבן דודי. הוא באמת חייב להקשיב לי כשאני אומרת לו להחליף מיתרים, למה בדיוק כשהערתי לו על זה - נקרע מיתר! אני חושבת שיש לי קשר טלפתי עם הגיטרה ההיא.

באותו ערב היה האירוויזיון, ואני לא מתביישת להגיד, למרות שאולי כדאי כשרואים מה הרמה הנוכחית, שאני רואה אותו בקביעות, וגם נהנית! רון החליטה שנבוא אליה לצפות בו, הסכמתי כמובן. אחרי שראיתי בקדם איזה מוזרויות הולכות להופיע, הייתי בטוחה שיהיה צחוקים ושטויות.

כמה שירים שחייבים לציין, כי אי אפשר היה להתעלם:

• בוסניה-הרצגובינה עם מופע קירקסי, אין לי מושג על מה דיבר השיר, אבל היו זמר וזמרת שלא שמעו על קיומו של מסרק אבל שקעים חשמליים נראה שהם דווקא מחבבים. היה גם חבל כביסה שהזמרת קיפצה מתחתיו ומעליו, ועוד חבורת שמנות שסורגות משהו ברקע. השיר דווקא היה נורא נחמד, אבל לא נראה לי שמישהו הצליח להקשיב לו מבעד לכל ההופעה המוזרה שם. מצד שני, יש מצב שהוא בכלל דיבר על חבלי כביסה.
• שוודיה הביאה קוקסינל לשיר. הייתה עוד מדינה שאני לא זוכרת שעשתה את אותו הדבר. הקוקסינלים שלנו יותר שווים, חה.
• גיאורגיה שלחה זמרת עיוורת. מה נסגר עם הגימיקים? שנה שעברה הייתה לסבית, לפני שנתיים הביאו מפלצות עם אש בגיטרות, מה הלאה?
• ואם כבר מדברים על פינלנד. אני חושבת שהם לא קלטו עדיין שהקטע של מטאל באירוויזיון מיצה את עצמו. היה נחמד פעם אחת, נסבל פעם שניה, אבל כמה אפשר לשלוח שירי דיסטורשן? שלא תבינו לא נכון, זה בדיוק הסגנון שלי ואני מתה עליו, אבל מה זה לעזאזל קשור לאירוויזיון?! להקת מטאליסטים פינים קשוחים ואפלים לא יכולה להופיע באירוויזיון! מסכנים, בטח כל החברים שלהם יורדים על כמה שהם גיי.
• והמנצחים, רוסיה עם דימה בילאן שלהם, מאוד חכם להביא מישהו מפורסם בכל אירופה שכבר הופיע לפני שנתיים בקושי באירוויזיון! והלכו עוד יותר רחוק - הביאו גם משטח החלקה על הקרח! זה פשוט צועק "גימיק! גימיק! גימיק!". ולא לשכוח את החולצה הפתוחה שלו, והמראה החלקלק וה"מסוקס". איכס, איכס, ושכחתי לומר - איכס.
• מה לעזאזל קשור אזרבייג'אן!? תראו, גם אנחנו לא בדיוק אירופה... לא, בעצם, אנחנו בהחלט לא אירופה. אבל מרחמים עלינו וגם יש לנו שרידים אירופאים, אבל אזרבייג'אן? ומילא, אם היו מביאים איזה שיר נורמלי, שיצדיק את זה. חבל.
• אבל בשבילי גולת הכותרת הייתה צרפת. הם הביאו היפי עם בלון בצורת כדור הארץ (ונראה לי שהוא גם שאף קצת הליום ממנו), וזמרות ליווי עם זקן. אין צורך להוסיף.

בסופו של דבר השיר של מעודה הגיע למקום התשיעי המכובד שלדעתי גם זה לא הגיע לו. שיר מזרחי מקומו לא באירוויזיון.

וגם אם זה לא היה מזרחי - מה הסיכויים שנקבל את הדוז פואה? הרי הכל פוליטיקה, כל מדינה נותנת לשכנותיה, ולנו אין כאלה. וגם אם היו מצרפים את סוריה או לבנון, יש לי הרגשה כזאת, לא יודעת למה, שלא היינו מקבלים את הנקודות.

בקיצור, מצטערת לומר, אפילו שהאירוויזיון זה משהו שאני אוהבת, המצב הדרדר קשות. אפשר לסכם את רוב הדברים על הבמה הזו כסוג של פריק שואו מזעזע, וזה נורא עצוב. גם העובדה שנותני החסות כוללים את "כוכב נולד 6" אומר משהו...

לפחות היה לי נורא מצחיק! 

כמה תמנות מל"ג בעומר, כי היה לי נורא כיף!

"לאכול במאוזן" כשהפיתה הארורה נקרעת

סנדוויץ' שוקולד!

יום טוב, ואל תחזרו על הטעויות שלי, לסיים את הפררו רושה ביום אחד :(