הכל התחיל מהימים שלפני הטיול.
כידוע, נאמר לנו שיש להכין תחפושות לטיול כי הולכת להיות מסיבה ותחרות תחפושות. היות ולא היה שום דבר אחר מתוכנן לפורים ואני, יצור ומזוייפת (פיץ הצטרף אחר כך) כבר חשבנו על תחפושת מגניבה ביותר, לא ויתרנו, והחלטנו שזו תהיה תחפושת מושקעת, גם אם אף אחד בסוף לא יתחפש.
זה דבר אחד שצריך לעשות לפני הטיול.
בנוסף, תקעו לנו מבחן מחורבן במתמטיקה יום לפני הטיול! בשביל מה, אני לא יודעת, אולי כדי למנוע מאיתנו את האוירה של הטיול לפני הטיול עצמו. אז צריך היה להתכונן למבחן, כי בשיעורים אני ודניאל מתעסקות רק ביצירת בית קברות לעכבישים על קיר הכיתה. זה עוד דבר שצריך להספיק לפני הטיול.
ואיך אפשר לשכוח, יום לפני הטיול, אותו יום של המבחן הוא ה-18, כלומר חצי שנה שלי ושל שמנמן!
חייבים לארגן מבעוד מועד מתנה מושקעת וקיטשית לציון האירוע, ולא סיימנו בזה, יום לאחר מכן הוא נוסע למסע בפולין (כן, אותו אחד שההורים הקקים שלי לא מרשים לי לצאת אליו) אז צריך, מסתבר, גם לכתוב מכתב טיסה!
עוד שני דברים שצריך לסיים לפני הטיול.
ולדובדבן שבקצפת: נקבע מפגש ביוטופ ביום שלישי, אותו היום שלפני הטיול, ככה שמבריזים מהיסטוריה וספורט, ונשארים בשלולית המסריחה עד סביבות 5 אחר הצהריים. אבל מה, אני גם צריכה להספיק לחזור הבייתה, להתארגן ולהגיע לשמנמן באותו יום ועוד לחזור הבייתה יחסית מוקדם, כי למחרת אני מתעוררת ב-5 בבוקר!
איכשהו, באופן לא ברור הצלחתי לסדר ולסיים את כל הסידורים האלה. קצת פחות שעות שינה פה, לא ללמוד למבחן שם, וזה הסתדר. כמובן שכמה דברים נשארו לא גמורים לחלוטין, כמו התחפושת או התיק של הטיול. אבל אחרי מספר ימים של סיוט ולחץ וקיטורים רבים באוזניו של אופיר, סיימתי את התחפושת, המבחן הלך חרא, חתכתי הבייתה מוקדם מהביוטופ, וגם הגעתי לשמנמן וחזרתי עייפה אך מרוצה. (התמונות אצלו במצלמה אז אולי אעלה אותן כשהוא יחזור).
למחרת בבוקר, התעוררתי בערך בזמן וגררתי את אבא לכיוון ביה"ס.
עליתי לאוטובוס, שכחנו את דניאל בבצפר (
) ויצאנו לדרך לכיוון הנגב המכוער.
(עכשיו מתחיל הקטע המעניין, זה עם התמונות)
ליז השפיעה על חצי מהאוטובוס לעשות תמונות מוזרות כאלה עם הידיים שהיא המציאה. אני חייבת להודות, שאחרי שיכנועים רבים גם אני הסכמתי, וכנראה שיש גם תיעוד לכך. מכיוון שהתמונה לא אצלי כרגע, ובכל מקרה לא הייתי עושה פדיחה כפולה ומעלה אותה, הנה דן לוטן ויוגב עושים צחוק מעצמם: 
אחר כך המשכתי במורד האוטובוס והתחלתי להציק לעוד אנשים...
לנתי
ולאופיר
הראל השרוט הזה עשה לעצמו סייד לבד(!) עם איזה סיכה מוזרה... 
בת שבע, או כמו שבנות הכיתה קוראות לה: בת-שבי\בת-שבוש\בצ'י.
אני אומרת לכם אנשים התחלקו על כל השכל... בצ'י זה בכלל שם של שוקולד! 
וכמובן, לא שכחנו לשיר כל הטיול: "זיינתי את בת שבע, זיינתי את בת שבעעעעעע"
פה לאופיר היה תפוס הצוואר והוא ביקש מהראל לעסות אותו.
אני טוענת שהוא בכלל ביקש ממנו לעשות אותו. 
וזה עוד אנשים שמשתעממים באוטובוס, ואני סתם חושבת שיצאה לי תמונה מגניבה. 
אחר כך הגענו לעצירה הראשונה שלנו לארוחת בוקר. החזרנו את דניאל לאוטובוס של הכיתה וחשפנו לראשונה את החולצות של הכיתה עם הציטוט העילג של אסף:
"י"א, כי רק חכמים יודעים כמה הם טיפשים".
אני ופיץ
דניאל הייתה כל כך שמחה שהיא הולכת לחזור סוף סוף לכיתה שלה, שהיא החליטה לחגוג בהתעללות באופיר.
ואז היא גם נדבקה ברמנת זמנית והתחילה לגנוב לאנשים אוכל...
אין צורך לפרט פה, נכון?
ואלה סתם תמונות...
לא נעם, נשיקה אסקימוסית לא נחשבת, את לא יכולה להוסיף אותה לרשימת הנשיקות שנישקת אותי.
(הליקוק שדפקת לי אותו ערב, בעע, אולי כן נחשב)
היד שלי ושל נעם על החזה של יוגב ודן. חבל שלא ניצלנו את הפוזה לטוויסטר קטן לשניהם...
אכלנו, וכעת אנחנו מאושרים ומוכנים להתחרפן!
משם נסענו ישר למסלול נחל צופית, שמתברר שכבר הייתי בו ושזה חרא של מסלול!
מכירים את הקטע הזה שמביאים מדריך לטיול ואף אחד לא באמת מקשיב לו, אבל אם הוא חתיך לפחות יש במה לבהות בזמן שמעמידים פנים שמקשיבים?
אז אנחנו קיבלנו מדריך זקן ומכוער.
מסלול מעצבן ראשון:
ענבל ונופר. שימו לב למה שענבל מחזיקה. כן, היא הביאה סלט. ולא סתם, גם רוטב! 
הנה המדריך שלנו. והוא מחזיק משהו ארוך ועבה בין הרגליים... 
גנבתי להראל את הכובע המגניב, אבל אני עצלנית מידי בשביל להוריד את שלי קודם. 
נציגות הצופים התורניות של הכיתה החליטו להעביר מיני-פעולה. לא יודעת מה בדיוק הייתה המטרה, אבל שיחקנו שני משחקים, ובשניהם מישהו בסוף חטף כאפה.
צופיפניקים.
עצירת ארוחת צהריים.
כמיטב המסורת, אני ודניאל הצטלמנו בפוזת הטיטאניק הקבועה שלנו. גם בטיול הקודם יש את הפוזה הזאת. 
ואז גם הוספנו כמה שטויות חדשות
ערן: "מה זה הריח הזה? למישהו יש תינוקי??".
דן הביא תינוקי, ועיוות את הפרצוף של התינוק המסכן על העטיפה. 
ההתחרפנות שאחרי המסלול. נורמלי לחלוטין, וגם נראה ככה, לא? 
הגענו לאכסניה מוקדם יחסית, וקיבלנו חדרים.
זכיתי בין היתר, בדרך לחדר לראות מופעי פורנו בלייב: אחד מהכיתת אתגר (נו, מאיפה ציפיתם שהוא יהיה) הסתובב בחוץ בתחתונים ועשה ביד (זה לפי עדות של נעם ורון). אני זכיתי במבט ישיר על החבילה של אחד מהם, לא מראה מלבב.
התמקמנו, רבנו קצת על המקלחת כמו בכל טיול והתארגנו לארוחת ערב די זוועתית.
לפי המקלחת, אחרי המסלול, ומתה מרעב (למרות שאני מסתירה את זה יפה מאוד)
נעם משוויצה מול המראה.
משולש כפיות!
התנחלות: דן ויוגב למעלה, דניאל ואופיר למטה (רק לי זה נשמע כמו תנוחת סקס?)
טיפשים למופת: רון, נעם, אני ואיציק
אני ואיצחק מדגמנים שמנפופיות
חזרנו לחדר וכמה אנשים התנחלו, ואז התחלנו להתארגן עם התחפושות. לרוע מזלי לא תכננתי שבאותו ערב יהיה חום אימים והתחפושת שלי הייתה מורכבת מחולצה ארוכה ומגפיים, ועוד ברוב טימטומי שמתי עוד גופייה מתחת. אין צורך לומר שהזעתי את הכל האיברים הפנימיים שלי החוצה, במיוחד בהפעלות המפגרות שעשו לנו לפני התחרות.
האכזבה של הערב הייתה שלא זכינו בתחרות למרות שהתחפושות שלנו היו הכי מושקעות. מה לעשות שהיחידים שהצביעו היו אנשים מפגרים שמצביעים רק לחברים שלהם. כמובן שלא "הפרס הגדול", לוח שש-בש מעפן, היה מה שעניין אותי, אבל לפחות היינו אטרקציה!
הרגשתי כמו בפסטיבל ונציה האגדי, רק שפתאום לא הייתי זאת שרצה כמו סתומה ומצטלמת עם כל התחפושות, אלא אנשים הצטלמו איתי. חה.
עדיין בשלבי התארגנות: איש הקש, איש הפח והאריה
איש הקש..... במבט קשוח?
הנה גם דורותי הצטרפה!
חה!
דורותי מגרבצת. אוי, הרס התמימות.
מוכנים לצאת, ועדיין בטוחים שאין סיכוי שאנחנו לא זוכים בתחרות.
בטמן+גירל. דניאל ואדם.
ראו, אנחנו סלבס! אנשים אשכרה ביקשו מאיתנו תמונות, לדעתי היינו יכולים להרוויח על זה אם היינו חכמים יותר, אבל אנחנו לא.
בהמשך הערב הסתלבטנו קצת בחדר, יצאתי מהתחפושת המעיקה. בזמן שהורדנו את התחפושות נעם החליטה להציג לראווה את חזה המפואר, כאשר החזייה שלה לא מכסה יותר מידי. הקטע הוא שלא זו הייתה הפדיחה הגדולה, אלא שאיציק היה בחדר באותו זמן. על כך נאמר: הילדה עממממממה!
גם רקדנו קצת במסיבה והסתובבנו בעוד כמה חדרים. בסופו של דבר התמקמנו לנו, חבורה לא מאוד גדולה, בחוץ מול אחד החדרים, מחכים עד שעה 12 שיעיפו אותנו אבל זה לא קרה. כי המורות הקשישות שלנו כבר חרפו להן מזמן.
לאט לאט החבורה הזאת גדלה.
איפשהו בין כל הדיבורים נעם הצליחה לדפוק לי ליקוק אכזרי (בלעע!).
יניב החליט לעשות ספרינט בעירום אבל השתפן אחרי שהוא רק הוריד חולצה.
אני וסוסנה עשינו דברים מאחורי כובע.
ובתכלס היה משעשע ביותר... מתישהו גם גררנו את עצמנו חזרה לחדר ולתוך המיטות.
הכאב גב שהתחיל לקראת סוף הטיול כנראה נגרם מהמיטה המחורבנת הזאת.
למחרת בבוקר... טוב זה יהיה כבר לפוסט הבא.
אה, וגם יהיה פירוט על המתנה הכי חמודה שיש, ועל מסעות קשים ברחבי רחובות נתניה האפלים ושורצי הערסים. (:
Yours Truly
The Popcorn
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
Tiras
