| |
טומי הולכת לתומה
|
| 11/2006
די!
נמאס כבר לשמוע שירושלים, העיר הקדושה, היא המקום הלא נכון לערוך בו את המצעד. ירושלים, החצר של השכן, ירושלים, עיר הבירה.
אז מה!
אני כבר מעוצבנת, זועמת כמעט.
ירושלים הייתה מאז ומתמיד לא רק מרכז דתי אלא גם מרכז תרבותי, יהדות, נצרות, איסלם ועוד ירקות היו מאז ומעולם גם תרבויות ציוויליזציות, שהצמיחו אנשי רוח, אמנות, אנשי תרבות, חילוניים, דתיים, סטרייטים, הומוסקסואלים, בי, טרנס, מה שתרצו...
ירושלים היא העיר שלי כי גדלתי בה, כי לכאן ההורים שלי הביאו אותי. כי אני נושמת אותה כל יום, כי אני נלחמת למען חייה. ואין אף חרדי שיש לו זכות עליה יותר ממני רק בגלל הדתיות שלו. היא החצר שלנו, אנחנו לא מתארחים פה, אנחנו לא פה עד שנעזוב. אנחנו לא פה בטעות.
בבית שמש היום זרקו חרדים אבנים על אוטובוסים כי אין שם הפרדה בין נשים לגברים. הופ, מישהו אמר משהו על זה שמצעד הגאווה הוא רק הצעד הראשון בהפיכתנו לאיראן?
פוסטים מעניינים שכבר הספקתי לקרוא בנושא:
אשת הזאב
שרה
ואני מזמינה את כל אלה שחושבים שירושלים היא החצר של החרדים או עיר קדושה וזהו לבוא אליי, ליום - יומיים. לסיור בירושלים האחרת - ירושלים של החיים.
ובכלל אם היו באמת נקודות אצל אלוהים, אני חושבת שמתנגדי המצעד החרדים הפסידו את כולן.
| |
|
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
tomasa