| |
טומי הולכת לתומה
|
| 6/2007
 ועצוב לי כי?
כי?
הלוואי והייתי יודעת.
פשוט עצב. אחרי יום נעים, רווי פגישות נעימות, ארוחת ערב טעימה ונחמדה ובלי שום לחץ אני פתאום עצובה. מנסה למלא אח המלצתה של שכנה סגודה ( ) לא לעבד, לנסות לעבד תוך כדי. להזרים את זה. מנסה במילים עכשיו לנתח מה עובר עליי. להבין סיבות או לפחות סימפטומים.
סימפטומים: פףףף. אדישות? בועה? ככה אני גם אצל הפסיכית לאחרונה, בועה. היא מדברת, אני מדברת, היא מדברת. אני לא שם. ירדה השכבה הראשונית, החיצונית ועכשיו שוב לוקח לי חצי שעה עד שאני עונה ל"מה שלומך?". ואזכשנגמר הזמן הכול עולה בחזרה ואני יוצאת מאוכזבת עד עמקי נשמתי, מעצמי.
(רגע של פניקה, הלכתי לגוגל, הקלדתי פסיכית, אני לא עולה. הקלדתי טומסה, ומה אני מקבלת? חלון המסרים שלי!!! אין, אין גבול לחוסר הבושה)
סימפטומים אמרנו. אינטרקציות חברתיות. גם מחר מצפה לי כזו, עם חברות, טובות טובות, מהעבודה, ארוחת ערב. ואני כבר צופה את האאוטסיידריות, את המשונות, את התחושה שכשאני מתחילה לדבר זה תמיד לא בזמן הנכון.
גם היום חוויתי. אני כבר לא מסוגלת לנתח אחורה ולהלקות את עצמי על משהו שאמרתי איך אמרתי או משהו כזה. אני רק מרגישה תחושה עמומה של משהו שלא בדיוק הלך כמצופה, שוב לא עברתי טוב. שוב לא הייתי אני / הייתי אני.
וההתעסקות הזו בעצמי כל הזמן. מדי פעם בא לי כבר לצאת מעצמי וזהו, כל היום אני אני אני. מילא היה אני טוב מלא בביטחון עצמי, ככה, סתם אני.
מחרתיים סיני. למה אני עצובה? החופש המיוחל הגיע, הגיע סוף סוף והשבוע עבדתי בעצם רק פעם אחת. מנוחה לראש, לא? אין עבודה בבית, ולי יש תמיד עבודה בבית. אפילו קצת עבדתי על התזה, ישבתי באוטובוס והדבקתי דבקיות על עמודים חשובים. איפה תחושת הסיפוק? למה אני תמיד לא מרוצה ממשהו, תמיד חושבת מה הלך לא טוב, איפה הרסתי ופקששתי. תמיד זקוקה לאישורים וכשהם מגיעים לא מאמינה להם. למה?
בעצם לא חשוב למה.
נמאס לי מזה פשוט ככה. רוצה פעם אחת להינות (איפה הי' פה? ליהנות? להינות? ליהינות? ) ועד הסוף, בלי תחושה מרה במאחורה של הראש. מה עושים? איך אני יוצאת מעצמי? אולי להפסיק עם הפוסט הזה זו דרך טובה לנסות.
כמה שאלות.
אני תמיד צריכה קתרזיס. הוא תמיד מגיע מאוחר מדי, הוא תמיד מגיע אחרי תהליך ארוך. כבר חצי שנה אני הולכת אל הפסיכית, ואין קתרזיס. לפעמים אני מרגישה שגם שם אני רק צוברת אינטרקציות בעייתיות. מתי הפכתי להיות כזו נוירוטית?
| |
|
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
tomasa