| 11/2006
די!
נמאס כבר לשמוע שירושלים, העיר הקדושה, היא המקום הלא נכון לערוך בו את המצעד. ירושלים, החצר של השכן, ירושלים, עיר הבירה.
אז מה!
אני כבר מעוצבנת, זועמת כמעט.
ירושלים הייתה מאז ומתמיד לא רק מרכז דתי אלא גם מרכז תרבותי, יהדות, נצרות, איסלם ועוד ירקות היו מאז ומעולם גם תרבויות ציוויליזציות, שהצמיחו אנשי רוח, אמנות, אנשי תרבות, חילוניים, דתיים, סטרייטים, הומוסקסואלים, בי, טרנס, מה שתרצו...
ירושלים היא העיר שלי כי גדלתי בה, כי לכאן ההורים שלי הביאו אותי. כי אני נושמת אותה כל יום, כי אני נלחמת למען חייה. ואין אף חרדי שיש לו זכות עליה יותר ממני רק בגלל הדתיות שלו. היא החצר שלנו, אנחנו לא מתארחים פה, אנחנו לא פה עד שנעזוב. אנחנו לא פה בטעות.
בבית שמש היום זרקו חרדים אבנים על אוטובוסים כי אין שם הפרדה בין נשים לגברים. הופ, מישהו אמר משהו על זה שמצעד הגאווה הוא רק הצעד הראשון בהפיכתנו לאיראן?
פוסטים מעניינים שכבר הספקתי לקרוא בנושא:
אשת הזאב
שרה
ואני מזמינה את כל אלה שחושבים שירושלים היא החצר של החרדים או עיר קדושה וזהו לבוא אליי, ליום - יומיים. לסיור בירושלים האחרת - ירושלים של החיים.
ובכלל אם היו באמת נקודות אצל אלוהים, אני חושבת שמתנגדי המצעד החרדים הפסידו את כולן.
| |
למה ליברמן לא טוב לרוסים. או לפחות לרוסים שכמותי.
הייתי בהרבה מפגשי דיאלוג עם פלסטינים, האחרון היה בגרמניה ביוני. כן, אני שמאלנית יפת נפש, אוהבת ערבים. או כמו שאהבו לומר לי כשחזרתי: "כשאת קשקשת עם הפלסטינים שלך על חשבון משלם המסים הגרמני, לנו הייתה מלחמה". הסמינרים האלה תמיד מאוד מעניינים, מאוד לא ממצים, נותנים תשובות לשאלות מסוימות ומעלים חזק מאוד הרבה מאוד שאלות אחרות.
הייתי מגדירה את שתי הנקודות המתסכלות העיקריות כמהגרים וממשלה.
ולמה מתכוונת המשוררת?
מהגרים: לא משנה מה, ולא אכפת כמה הסתדרנו והם אהבו אותי ואני אותם והיה סבבה, הקיום שלי בעיני הפלסטינים היה תמיד פחות לגיטימי. אני מהגרת, ולא משנה כמה ההורים שלי נלחמו וישבו בכלא כדי שאשב עכשיו ואכתוב את הדברים האלה בשפת הקודש, או אפילו אלמד אותה באוניברסיטה. לפלסטינים שלקחו את האדמה בדיוק בעיר בה אני מתהלכת כאדם חופשי או צועדת במצעד הגאווה זה לא משנה כהוא זה. אמירות כמו זה שצבא הגנה לישראל מייבא חיילים מרוסיה ואתיופיה היו שגורות גם בפי האינטלגנטים ביותר. וואללה, החלטתי לחיות עם ז ה. כל עוד בשיחות אחד על אחד הם הסכימו אותי שהסיטואציה כבר נתונה ואין מה לעשות.
ובכל זאת באחד מהדיונים בקבוצה הישראלית לבד הרגשתי שוב בת חמש והשכנים שלי מושכים לי בשיער ואומרים לי: רוסיה, תחזרי לרוסיה! (הראשון שם תואר השני שם מדינה) .
בשיחה ביננו - הישראלים בסמינר. אחד הבחורים שראה את עצמו כיותר אינטלגנטי אמר: "מה, אין בינינו הבדל, כולנו ישראלים, כולנו נולדנו בארץ|" ופוף! הייתי מחוץ למעגל. ואז בחור קצת פחות אינטלגנט אמר: "ואת, בכלל אין לך זכות להעביר ביקורת על הארץ, את לא נולדת שם, את צריכה לעסוק בעשייה ציונית ולהגיד תודה". (זה היה בתגובה על זה שאמרתי שאני חושבת שיש כמה מחסומים מיותרים) הרעיון מובן, נכון?
ממשלה: וכשאני אומרת ממשלה אני מתכוונת לתשובה הקבועה לכל טענה שהעלנו: "אתם אומרים כך וכך והכול נשמע טוב ויפה אבל אתם בחרתם באולמרט / שרון / נתניהו..." ועכשיו ליברמן. פעם הייתי מתעצבנת ואומרת - לא! לא אני בחרתי בהם. אבל באמת, זה לא משנה. העובדה שהמשוכנעים שיושבים בשיחות הדיאלוג האלה לא בחרו בממשלה לא עוזרת לאף אחד. לא לנו ולא לפלסטינים.
ולמה זה מעניין אותנו על הבוקר?
היום בהארץ:
_________________________________________________________
ליברמן אמר בראיון שהתפרסם היום כי הדרך הטובה ביותר להגיע לשלום במזרח התיכון היא הפרדה בין יהודים לערבים. הוא הגדיר את האוכלוסייה הערבית בישראל כ"בעיה", שיש להפרידה ממדינת ישראל. "הקמנו את ישראל כמדינה יהודית", אמר, "ברצוני שישראל תהיה מדינה יהודית, ציונית".
הוא הוסיף כי "מיעוטים הם הבעיה הגדולה בעולם", ואמר כי "המודל הטוב ביותר הוא קפריסין - לפני 1974 היוונים והטורקים חיו יחדיו, והיו חיכוכים, שפיכות דמים ומעשי טרור. אחרי 1974 הוקמה ישות טורקית בצד אחד של האי וישות יוונית בצד אחר, ויש יציבות וביטחון". כשצוינה בפניו העובדה כי אלפי קפריסאים אולצו לעזוב את בתיהם, ענה ליברמן: "כן, אך התוצאה הסופית היתה עדיפה".
__________________________________________________________
ואז:
ח"כ אחמד טיבי (רע"מ-תע"ל) אמר כי דברי ליברמן "מהווים קריאה לטיהור אתני. היינו כאן לפני המהגר ליברמן, אנחנו מלח הארץ והוא מהגר פולש. אום אל-פאחם וטייבה אותנטיים יותר ולגיטימיים יותר ממולדובה ונוקדים". ח"כ דב חנין (חד"ש) קרא לפטר מיד את ליברמן.
__________________________________________________________
ליברמן הוא רוסי, ואיך שלא נסתכל על זה - אנחנו בחרנו אותו. אז מה שלא כל הרוסים חושבים ככה, בעיני העולם ליברמן עכשיו הוא הנציג של הדעות שלנו או של הרוסים במדינה.
איך זה קרה, ואין שום מחאה.
| |
דו קיום
"ערבים ויהודים נגד עמלק" - אלה הפוסטרים הממלאים את עיר הקודש, העיר שלי. העיר שלי שאני כל כך אוהבת, וגם כל כך שונאת. העיר שגורמת לזה שלכל האנשים שאני במגע איתם תהיה מלחמה עם אנשים אחרים שאני במגע איתם. ואת כולם אני אוהבת . "כמה מחבריי הטובים" דתיים, ואני אפילו לא שואלת אותם על היום הזה. אני מעדיפה לא לדעת. כך גם הם מעדיפים לא לשאול אותי, ולא לדעת שאני אלך. בפחד אולי, אבל אצעד, פשוט כי אני מרגישה שאני חייבת. אז אני שואלת. ותמר אומרת:
"הומו יכול להיות הומו בביתו ולחיות כפי רצונו, אבל למה לערוך מפגן כזה המכריז על ההומואיות וכיו"ב. המצעד כידוע לי מאוד פרובוקטיבי.... אם הם כל כך משתוקקים להצהיר על נטיותיהם המניות שיעשו זאת בתל אביב. שם לא נראה לי שתהיה זעקה שכזו כנגדם. אני חושבת שהם צריכים לא לעשות דווקא. זה לא מרגיז גם דתיים אלא חוגים נוספים. אני חושבת שנציגי הצדדים צריכים לדבר ולהגיע להסדר, פשרה... אני חוששת מאלימות דו צדדית . שאלת - עניתי."
פעם הבאה אדע לא לשאול.
בחיי, זה מפחיד. יהיה שם דם וזה ברור לכולם ואני כבר לא יודעת מה עדיף שיבטלו או שיצעדו. שיכנעו או שישארו בחיים. נשמע קצת מוגזם, אבל לי יש תחושה מאוד רעה בקשר ליום הזה. לפני ארבע או חמש שנים הייתי במצעד, לא היה מפחיד בכלל. אני לא זוכרת אפילו אזהרות, הכול עבר חלק. הדתיים היחידים שראיתי היו מחזירים בתשובה שהסתחבקו עם הצועדים.
כל הקטע הזה של לזרוק את כל ההומואים לתל אביב מזכיר לי לזרוק את הערבים לים או את תחזרי לרוסיה, פה זה ישראל, דברו עברית. אח, איזה מדינה סובלנית יש לנו, ממש על ערכי האהבה והקבלה של היהדות.
יש גם משהו קטן שמחמם את הלב בכל הסיטואציה, הרבה מאוד סטרייטים יצעדו ביום שישי הבא, ולא רק כהזדהות אלא כחלק מהמאבק. סוף סוף אנשים מתחילים לחבור ביחד. נכון, גאווה זה סקסי יותר מאימהות חד הוריות או נכים, אבל בכל זאת זה משמח.
וככה סתם - מכירים את שומרי המסך האלה עם הדגים? אז ב"ארומה" במרכז העיר ברחוב הילל התקינו עכשיו מסך ענק עם כל מיני שידורים, פרסומות וכו'. גם להם יש שומר מסך, את הדגים החליפו בחורות חטובות בביקיני.
ערבים ויהודים נגד עמלק, איפה אתם? אולי תחברו לפמיניסטיות לוחמניות?
משהו פה לא מסתדר לי.
לפינת הרפלקציה: אני ממש לא רהוטה היום, ולכן אסיים.
| |
|
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
tomasa