Long time no see.  יותר משמונה חודשים עברו מאז העדכון האחרון שלי כאן. אופס?

כ-9 חודשים עברו מאז תחילת הש"ש. במבט לאחור, ספטמבר או חנוכה או אפילו פורים נראים כל כך רחוקים, ובו בזמן מרגיש שלא חלף אפילו חודש.

עוד חודש ושלושה ימים מתחילה הקייטנה, שכבר ממש מסמנת את הסוף. בקושי חודש ושבוע וזהו, אומרים שלום ונועלים את הדלת כדי שהבאים שיעברו בה יהיו הצוות החדש.

שנה זה זמן כל כך קצר, במיוחד השנה הזאת. החודשים האחרונים הרגישו כמו מבוא, קורס הכנה, ורק עכשיו פחות או יותר אני מרגישה מוכנה להתחיל את השנה האמיתית, למצות אותה כמה שרק אוכל ולהנות ממנה כמה שיותר. ובכל זאת, עוד מצמוץ או שניים וזה נגמר.

קשה להעלות על הדעת אפשרות של יום-יום בו לא אהיה בבית הנוער 10-12 שעות ביום, חמישה ימים בשבוע. לא לראות את הילדים כל יום, להיות חלק מהחיים שלהם והם משלי.

יש דברים שקשה לתפוס.