זה נורא חם... =\

כנראה שניסע מתישהו ביולי לנופש בטורקיה. אולי זה יהיה עם משפחה אחרת, חברים של ההורים. יש להם ילדה קטנה ממני בשנתיים שמעולם לא אהבתי.

אני לא מתכוונת להיות איתה או להטריד את ההורים שלי במשך שבוע תוך שיעמום וחוסר מעש.

פעם אהבתי חופשות, נהניתי בהן. עכשיו, כשאני חושבת על זה - מה אני אעשה בחופשה מהסוג הזה?

יש לי שני אחים, נקבים, שמסתובבים ביחד רוב הזמן. לי אין מה לעשות לבד.

אם באמת ניסע עם המשפחה הזאת, האח הגדול יותר יסתובב עם הבן של האנשים האלה והאח השני יאלץ להצטרף אליהם רוב הזמן, אני בטח אצטרך להיות לפחות קצת עם הילדה הזאת, וההורים שלי יהיו עם ההורים האחרים.

אני לא אוכל להשתמש בטלפון, לא יהיה לי מחשב, אני לא כ"כ אוהבת בריכה וים וגם ככה אין לי בגד-ים וממש לא בא לי לקנות אחד.

אם יוחלט שנוסעים, אני אהיה חייבת לבוא. מקסימום אסתגר במלון עם שר הטבעות ואולי סוף סוף אסיים אותו.

אני לא יכולה להישאר לבד בבית לשבוע וגם לא יכולה למנוע מהמשפחה שלי לצאת.

אני כל כך לא רוצה לנסוע, אבל אף אחד לא הולך להתחשב בזה.

אין לי מושג מה אני אעשה... החלק שאני הכי אוהב בחופשה הזאת בטח יהיה המטוס, וגם זה רק אם זה לא יהיה כמו בטיסה לספרד (מטוס קטן, רעוע וספרדי, ובדרך חזרה היו מיליון כיסי אויר והמטוס התנדנד אז חשבתי שאנחנו הולכים להתרסק).

כבר לא כואבות לי האצבעות, עכשיו סתם יש שם הרגשה מוזרה ועדיין יש שם גושים.

וגם הריח של העשן התנדף משנוזי ומהנעליים. כמעט אין זכר לאתמול.

המממ.

יופי, עכשיו אני גם משביתת שמחות. :|

אז, אמ, להת'!

ולא יומנעים, כי אני משביתת שמחות, אז תהיו עצובים.