מה את מעדיפה יותר, להיות בחברת המשפחה או החברים?
החברים, אבל לא תמיד.

למי את מייחסת חשיבות רבה יותר - למשפחה או חברים?
למשפחה אני מניחה.

יום שישי בערב, יש לך שני אירועים. הראשון הוא מסיבת יום הולדת של חבר, והשני הוא חתונה של בת דודה. במה תבחרי?
מסיבת יום ההולדת. לא סובלת אירועים משפחתיים. |שפם|

האם את משתדלת לשמור על קשר עם המשפחה הרחוקה, או שאם זה לא ארוחה משפחתית זה לא בא בחשבון?
לא ממש משתדלת. ומה הקשר של המשך השאלה? O.o

האם כשאת הולכת לחבר, את מעדכנת את הורייך או מישהו במשפחתך?
המ קצת, אני צריכה הסעה. P:

האם ישבת פעם בארוחה משפתית אצל חבר? מה היה שונה? האם זה השפיע עלייך?
זה השפיע עליי מאוד! זה שינה את חיי! כל ההסתכלות שלי על העולם שונה עכשיו!!!!
וטפ. O_________________________o
סתם מוזר כי אני לא מכירה את האנשים.

האם חבר ישב איתך פעם בארוחה משפחתית שלך? האם הרגשת בנוח עם נוכחותו?
כן, למה לא?

עם מי את רבה יותר? עם החברים או עם המשפחה?
עם המשפחה כנראה, אבל אלה סתם ויכוחים ולא ממש ריבים.

לסיכום, מה תעדיפי, להיתקע במדבר עם החברים או המשפחה?
אני ממש לא אעדיף להיתקע במדבר. איכסה, חם! X_X

סתם כדי שתדעו שאני עדיין קיימת.

וצריכה לישון, וואו, כבר 11.  ~קמה ב6 וחצי בבוקר~

אפשר לקטר קודם? ("לא!!11!!!1")

תודה, אתם נחמדים אליי.

לא קשה לי בביה"ס, באמת שלא. הלימודים לא קשים, אין עומס מבחינת שיעורים ודברים בסגנון, ואני אמנם לומדת קצת הרבה שעות אבל זה לא כאילו שכשאני מגיעה הביתה אין לי זמן לחיות. אפילו היום, שסיימתי ללמוד ב6, היה לי זמן פנוי גם עם זה שעשיתי שיעורים בגרפיקה ולמדתי (קצת, כי למי יש כוח) למבחן בלשון שיש מחר.

אבל זה לא העניין.

אני יודעת שאני קוטרית ומתלוננת המון ונמאס לשמוע, גם לי נמאס. העניין הוא שנהייתי הרבה יותר כזאת מסביבות סוף החופש הגדול. לקראת תחילת הלימודים נהייתי ממורמרת יותר, מקטרת יותר (כן, זה היה אפשרי!) ובאופן כללי מבואסת מהעולם וחסרת חשק להתקיים. אני לא דכאונית או משהו. פשוט אין לי כוח לעולם. אין לי חשק לקום כל יום מוקדם, ללכת לביה"ס לשעות של שיעמום ומעפניזם אנושי ולימודי, לחזור הביתה ולהעביר את הזמן, שמצידו עובר מהר מדי, בבטלה. את החלק של ללכת לישון אני דווקא אוהבת. את הרעיון שאחרי שישנים מתחיל יום חדש, קצת פחות. הכל סובב סביב ביה"ס - לקום בשביל ללכת לביה"ס, להיות בביה"ס, לחשוב כל הזמן שצריך להכין שיעורים למחרת או להתארגן כי כבר מאוחר וקמים מחר מוקדם - כי יש בי"ס.

מפגר מצדי להיות ככה. בסה"כ כולם עושים את זה, וזה לא באמת כזה נורא. אני מניחה שאם אחשוב בצורה חיובית יהיה לי טוב יותר, אבל למי יש כוח או חשק לחשוב חיובי?

אני לא יודעת מה אני מנסה להגיד בזה. אני כנראה סתם מנסה לדחות את זמן השינה שאחריו, כאמור, מגיע מחר. אבל מחר עלע באה לישון אצלי.

אחלו לי לא לקבל ציון מביך במבחן בלשון כי אני לא זוכרת את כל הטבלאות האלו בנושאים שלא למדנו בכיתה. (תחת הקטגוריה של ציון מביך נופלים ציונים של 90 ומטה. זה בכל זאת רק לשון.)

Bonne nuit.

(נקודה לציון: היום יצא הDVD החדש של ווית'ין טמפטיישן - Black Symphony.)

Quand viendra l'hiver?