אני עדיין חיה. (על מי אני עובדת? אני הרי מדברת קבוע במסנג'ר עם רוב הקוראים.
)
אני עדיין לא כותבת בפירוט (מוגזם, כמו שאני יודעת) על כל הדברים שהיו (לדחות דברים זו המומחיות שלי), אבל זה בערך (יותר בדיוק מדויק ביותר מאשר בערך -_-") מה שעבר עליי מתחילת חופש חנוכה... (זהירות, פוסט מלא הערות-ביניים-בסוגריים!)
*הייתי אצל יונתן ונהנתי מאוד. הכרתי את צ'ארלי/עינת לבחירתכם, וחזרתי איתה ועם קורל לירושלים באוטובוס ביום למחרת. (אני מריחה את ניחוח העצמאות? XP)
נכנסתי עם קורל לתחנה המרכזית, טעות ענקית. היה תור ענקי בכניסה עם הרבה אנשים טיפשים שבטוחים שיודעים יותר טוב מכל העולם והמון אנשים דחפו ועקפו אותי. שונאת אנשים.
*הייתי במפגש וגם שם נהנתי מאוד. נסעתי לת"א עם יובל, נוע ואורנית (נוע ואורנית איחרו ובגללן חיכיתי שם שעה עם יובל עד שסוף סוף עלינו על אוטובוס). על האוטובוס הכרנו מישהי מהישוב שלנו, מכיתה י"א (היא אמרה שהיא נוסעת לעזריאלי להיפגש עם מישהו, אז אמרתי לה "בהצלחה, הולך להיות שם מפוצץ באנשים", והיא ענתה בבהלה "מה, יש מפגש ישרא?"
) ונסענו איתה במונית לעזריאלי מהמסוף.
פגשתי כמה אנשים, השתעממנו אז הלכנו לדיזינגוף, פגשנו עוד אנשים, הסתובבנו, נוקס-מטאלשופ (ראיתי חולצת-דה סיירן [נייטוויש] אבל היא הייתה במידה XXXXXL בערך ולא היה [וכנראה שגם לא יהיה] בקטן יותר
) ושוב לסנטר, וחזרה לעזריאלי. חזרתי עם ליהי להרצליה וישנתי אצלה, ובבוקר נסענו עם הדר, שיר ונטע (מסתבר שנדחפתי ליציאה שלהן שתוכננה מראש XD) לעזריאלי. כן, שוב.
(המלצרים בבורגראנץ' מטומטמים.) אחרי שראיתי את קורל ומיצמיצ, חזרתי הביתה כדי להגיע למד"צים.
*הייתה חנוכת בית (בדיליי). רוב הזמן הייתי בחדר, בעיקר בגלל שהייתי צריכה לשמור עליו מפני הילדים הקטנים והזדוניים שנכנסו אליו. (הכי נוראית הייתה טל. היא עיצבנה אותי ועשתה בלגן בכוונה, וגם אמרה שזו בדיוק המטרה שלה.)
(ביום למחרת חגגו יום הולדת ליעלי בבית שלה [הקטנה כבר בת 4..
{כבר חודש שלם שהיא בת 4, למעשה}] ולמרות שאמרתי אחרת, בסוף החלטתי לא ללכת.)
*התחלתי לעקוב אחרי ורוניקה מארס (למרות שפספסתי ארבעה פרקים בשבוע שעבר). ^^
*ביום שלישי נלקחו ממני שבע מבחנות של דם. ("זה טוב לקחת דם מדי פעם" אמרה האחות. בטח שזה טוב לדעתך, את בטח נורא נהנית מזה, חתיכת סאדיסטית חולנית בעלת סטייה לדם "אוי-הוריד-בורח-לי *חופרת ביד עם המחט*" >__>) יצאתי מזה בחיים, אבל עם שטף דם גדול באזור הדקירה, שגם התנפח וכאב נורא (למשך כמה שעות. לא השתתפתי בספורט כי לא יכולתי לקפל את היד בשביל לעשות כפיפות בטן. :} במשך היום זה נרגע בהדרגתיות). עם הזמן זה כאב פחות ולמרות ששטף הדם גדל, כרגע נראה שהוא על סף החלמה (ועדיין קצת כואב). אה, וגם אישה זרה ראתה לי את הרחם (מבחוץ) (ולא, אני לא בהריון -___-").
*התלהבתי נורא מהשלג המועט שירד, והתאכזבתי כשגיליתי כמה מועט הוא באמת היה וכמה מהר הוא נעלם.
לפחות זכיתי לראות אותו יורד ביום שלישי בצהריים, זה היה מדהים.
*ביום רביעי בבוקר הרגשתי רע (בחילה וכמעט-התעלפות) ואמא שלי החליטה שאני לא הולכת לבי"ס, למרות שהרגשתי טוב אחרי כמה דקות. כך פספסתי מבחן באזרחות (שאעשה בשבוע הבא במועד ב' או משהו, כי אמא שלי הביאה לי אישור העדרות מרופא על... כלום, בעצם) ושיעור אנגלית שבו חולקו דפים שצריך לדעת למבחן שיתקיים מחר. שכחתי לבקש אותם מהמורה או לפחות לשאול את נטע מה יש בהם. כה אחראי מצידי.
*אמא שלי ביקרה בבלוג שלי בפעם הראשונה. אבא שלי החליט שהיא חייבת לראות את זה. הוא מתלהב מהכתיבה שלי, או משהו. P: (הוא לא נכנס הרבה, אבל, היי אבא! *עושה קולות של ילדה טובה*)
*ראיתי שלושה סרטים שהורדתי והתאכזבתי לגלות שג'ייד ווריור, הסרט הפיני שמכיל תכנים מהמיתולוגיה הפינית (והוא סרט הקונג פו הפיני הראשון XD נו, הוא חצי סיני כזה P:), הוא בלי תרגום. יש לי תרגום אבל המדיה פלייר הפרימיטיבי (אך החביב) שלי לא עובד איתו אז אני צריכה להתקין נגן אחר. הממ, אעשה זאת מיד אחרי הפוסט.
היום ראיתי במבי 2. זה כל כךךךךךךך חמוד!
(-"A prince doesn't do woo-hoo."
-"I'm a turtle... Rrrrr!
What? Turtles are scaaaryyyy....")
(אני מורידה גם את במבי הראשון. אני לא זוכרת מה הולך בו, ואני רוצה לראות אותו כדי להבין מה בדיוק המקום של 2 ביחס ל1, מאחר וזה לא המשך כרונולוגי. או משהו כזה.)
*הבהלתי את אמא שלי עם כאבי הבטן המרובים שלי במשך השבוע (ובכלל). נו, הקיבה היא איבר רגיש אצל סרטנים. P:
*קיבלתי את חולצת האינטר שלי והכסף (50 ש"ח). ^^
*קיטרתי המון על העבודה הענקית והמגעילה באנגלית שיש לי למחר ועוד לא התחלתי.
אני חוששת שאני גם לא הולכת להתחיל אותה, וזו תהיה העבודה הראשונה באנגלית (מתוך המאתיים שהיו מתחילת שנה שעברה) שלא הגשתי.
גם הייתה עבודה בשל"ח לפני חודש או חודשיים שלא עשיתי, ואחת במדעים לא מזמן. ושלא נדבר על השיעורים, אני חושבת שאפשר לספור על יד אחת (של אדם שדוב הוריד לו כמה אצבעות) את הפעמים שהכנתי שיעורים מתחילת השנה.
עצוב, בהחלט.
*גם הספקתי לא-להתכונן למבחן באנגלית מחר. אנה נתנה ביום ראשון את השאלות שהיא תתן במבחן (חוץ מזה יהיה עוד חלק, אללי) - שלוש שאלות נוראיות שיש לבחור אחת מתוכן לכתיבת חיבור. היינו אמורים לבחור בבית שאלה ולעבוד על חיבור. אפשר להביא למבחן "cheat-sheets", מן שליפים חוקיים, עם נקודות לחיבור.
התכוונתי לעשות את זה קודם, אבל החלטתי שאני לא צריכה לכתוב לעצמי נקודות כי זה לא יעזור, ונקווה לטוב. אני שונאת לכתוב חיבורים. אני גם שונאת את שיעור אנגלית, זה כזה מקצוע מרושע.

ועכשיו אני אפסיק לפני שאכנס לרצף קיטורים. האמינו לי, אתם לא רוצים שזה יקרה.
איכס, פוסט מעפן וטיפשי. אני מצטערת שאני עושה לכם את זה. P:
ערב קסום שיהיה, ושסוף השבוע הבא לא יאחר להגיע. 

