לא אסביר מי זה דניאל.

אני חושבת שאני לא רוצה להסביר, רק אציין שזה בן.

ואני כותבת לו מכתב, כי הוא נמצא רחוק מכאן רחוק משאי פעם אוכל להגיע, לצערי. לכן אני כותבת מכתב, בתקווה שהוא יחזיר לי תשובה.

את מהכתב אני כתבתי על דף, אבל לא אתעצל להעתיק אותו לכאן. אם אתם ממש משתעממים משטוית וחפירות של נערה מתבגרת, אנא תדלגו על הקטע הבא.

אתם מוזמנים לשמוע את השיר בזמן קריאת המכתב:

(השיר בהחלט מתאים לתוכן! חה חה)

דניאל יקר,

נורא שמחתי לקבל את המכתב שלך, למרות שאני עדיין כועסת שנסעת ככה בלי להגיד שום דבר.

ואני חושבת שאני גם כועסת כי עכשיו אני יהיה לבד, אני כישלון בתור נערה מתבגרת ואני חושבת שאתה הייתה היחיד שהבליג על זה. בכול מקרה, עוד סיבה לכך שאני כועסת היא שעכשיו אצטרך לבלות עם ג'ס לגמרי בעצמי. זה פשוט נורא ואיום!!!

אני אוהבת אותה, אבל היא עולה לי על הסעיף! למשל שלשום הגעתי אליה הביתה ואמא שלה אמרה לי שהיא שוב נעלמה. פשוט וכך! נ ע ל מ ה. אתה יודע מה היא אמרה לי? שג'ס השאירה מכתב על כך שהיא פשוט בורחת מהבית! אני בטוחה שכשאתה קורא את השורות האלה אתה נדהם. אז אני העשה לך שידור חוזר-

היא פשוט ברחה מהבית!

ובמהירות גבוהה, אם אתה רוצה:

היא-פשוט-ברחה-מהבית!

מהר יותר? בבקשה:

היאפשוטברחהמהבית!

ובהילוך איטי:

היא    פשוט    ברחה    מהבית    !

עכשיו זה מובן? כלומר, כמה פעמים היא עוד תברח ככה? היא לא מבינה שהיא מדאיגה את כולם?

אמא שלה אומרת שהיא שמעה את ג'ס יוצאת דרך החלון, בגלל שהיא נפלה ישר על סט התופים שאח שלה העמיד שם.

אבל היא העמידה פנים שהיא לא שומעת כלום.

אני מניחה שהבנתה את הנקודה שלי. ולעניין אחר...מזג האוויר.

הו לא, אני לא מנסה להתחמק משיחה. מזג האוויר כאן באמת מעניין.

אתמול נכנסתי לאתר מזג האוויר והיה שם מצויר מין ענק עם ברקים ורעמים, אני מניחה שזה גשם.

אבל במד טמפרטורות רשום 30 מעלות, אתה חושב שזה מטורף? אני חושבת שכן. אבל למען האמת זה נכון, השמיים אפורים וקודרים אבל בכול זאת שורר חום מוזר. גם כשאני נוגעת בשולחן, בספא, בכיסא יש מין דביקות מוזרה כזאת, זה כנראה מהלחות של הים. או שהרהיטים מזיעים. אבל אני מקווה שזאת האפשרות הראשונה.

אתה בוודאי יודע שעכשיו יש חופש סוכות, כולם מסתלבטים, ערים עד מאוחר וישנים עד מאוחר.

כולם חוץ ממני!

אני הולכת לישון מוקדם וקמה מוקדם, כמו ילדה טובה מבית ובית ספר טוב.

אבל אתה יודע שאני לא, אתה יודע שאני קצת קוקו אפילו.

השנים הטובות של כיתה ג' וד' עברו, ויותר אנחנו לא בונים סוכה. אולי כי עברתי דירה.

אבל השכנים החדשים שלנו בנו סוכה נחמדה, אבל לצערי היא עומדת שם כבר יומיים וכול מי שעשה בה אושפיזין הם החתולים מלמטה.

לפחות היא לא עומדת ריקה.

ורק עכשיו נזכרתי במכתב שלך, אז אני יענה לך:

1) לא, אני לא חושבת שאי פעם ארצה לאמץ דוב פנדה, אני חושבת שהם טורפים בני אדם.

2)כנ"ל דוב גריזלי.

3)אני לא מתכוונת לנסות ולשלוח לך סופגניות. מכמה סיבות פשוטות;

 א. אני לא חושבת שאפשר לדחוף סופגניות בתוך מעטפות, או אפילו לצרף שקית עם סופגנייה, שכביכול תימחץ ותהפוך לשטוחה עד שתקבל אותה.

 ב. עכשיו סוכות!! לא חנוכה!!

4) כן, כולם מתגעגעים אלייך נורא, וגם אני. אתמול בלילה אפילו עלו לי דמעות בעיניים כשנזכרתי בבית העץ שעשינו לפניי חמש שנים. פאקינג חמש שנים עברו!! אני זוכרת איך אמא שלי נלחצה ואמא שלך כול הזמן לקחה נשימות עמוקות והסבירה לנו שזה מסוכן, שזה לא נורמאלי לילדים קטנים להסתובב על עצים ובערך שעה אני ואתה ישבנו ככה ושמענו את הנאום שלה, היא אפילו הסבירה שהעצים בשכונה לא מתאימים לבתים.

ואז היא שאלה "על איזה עץ בכלל בניתם אותו?"

ואתה עניתה שבכלל עוד לא בנינו אותו, ואז יצאנו להחליק על רולר והשארנו את אמא שלך עם פה פעור.

מאז תמיד ניסיתי להפתיע את אמא שלך, אבל אף פעם לא הצלחתי לגרום לה לפתוח את הפה כמו אז.

ועכשיו אם לא החפת לך, לי יש כמה שאלות אלייך (והן הרבה פחות הזוית מהשאלות שלך)

1) אתה מתכוון לבוא לבקר בזמן הקרוב?

2) איך זה באמת לגור בסידני?

3) אתה כבר הולך לבית הספר? או שאתה חוגג גם חופש סוכות? בטענה שאתה ילד יהודי למופת?

4) אתה לא יהודי, אז אתה בטח משתלב מצוין. איך הילדים שם?

5) אתה מתגעגע אליי?

6)איך מזג האוויר שם? גם אצלכם הרהיטים דביקים ומזיעים?

זהו, אני חושבת שזה מה שאני רוצה לדעת, לעכשיו לפחות.

ועוד דבר.

אני לא אסלח לך בחיים על זה שלא סיפרתה לי ולא נתת לי ללוות אותך לשדה התעופה דניאל!!

אולי חסכתה ממני את כול הדמעות אבל אתה יודע שאני דרמתית, אתה יודעת שאני אוהבת לבכות!

אתה יודע שפרידות לפי דעתי הן רומנטיות, אז על זה אני בחיים לא אסלח לך! אלה אם כן תבוא לבקר אותי.

אבל גם זה לא בטוח, אתה רואה למה התכסיס המחורבן שלך הוביל?!

באהבה,

קיטי.