וואו, כמה זמן לא הייתי פה, כבר איזה שנה שלא כתבתי פה כלום.

לא יודעת אם עדיין יש פה קוראים בכלל.. אבל מקווה שכן חחח:-P

בכל מקרה, כל כך הרבה השתנה בשנה הזאת שלא כתבתי בה. סיימתי ללמוד ויש לי תעודת מקצוע ביד:)  ובנוסף התחלתי ללמוד כבר משהו אחר:)

עבדתי בעבודה קבועה ויציבה וכרגע אני מחפשת אחרת.

היה לי חבר . ועכשיו כבר לא.. וזה העיב לי על השנה הזאת...2011. אני יכולה להגיד ש-2011 הייתה אחת השנים הנוראיות שלי.

ותודה לאל שאנחנו מתקרבים לסוף שלה לפחות מבחינת הלוח העברי.

ונכון לכרגע אני בתקופה קצת יותר טובה. יותר אופטימית. מנסה תמיד לחשוב למעלה. לא ליפול.

עברתי קצת על הבלוג וקראתי דברים שכתבתי בעבר.. איזה דברים נוראיים!! אני לא מבינה בכלל איך יכולתי

לחשוב על לכתוב אותם? אבל כנראה זה מה שהרגשתי באותו רגע. זו אחת הסיבות שאני לא אוהבת לקרוא דברים שכתבתי.

כי אחרי זה הם נראים לי נוראיים. מצד שני, קראתי גם פוסטים שהעלו לי חיוך:) שהיה לי כיף להיזכר ברגעים האלה. הפוסטים האלה נשארו.

כדי לשמור את הדברים הטובים שקרו לי קרוב אלי:) להזכיר לעצמי את הרגעים האלה כשטיפה יהיה לי קשה.

אז אני פה מחדש. קצת יותר אופטימית, קצת יותר בוגרת, קצת יותר מחוייכת, קצת מהכל. אפשר לומר שבאיזשהו מקום

אני קצת התקדמתי מהדיכאון הזה שעטף אותי. והרבה יותר טוב לי ככה. מרגישה מן הקלה שכזאת.

מקווה להמשיך לעדכן פה בפינה הזאת שבעבר היה לי כל כך קשה לכתוב בה.

שיהיה סופ"ש נעים ורגוע לכולנו