קודם כל , רדיו.

רשת ב'.

הארדקור של החדשות.

שומעת בעיניים עצומות עדיין, אוזן אחת קשובה.

שש וחצי, קיצור החדשות.

אין ברירה, צריך לקום.

עכשיו , עכשיו אני צריכה שקט.

יורדת למטה.

החתולים במצב צבירה כזה או אחר.

שקט. לא לדבר איתי.

ששששש

דפי בוקר.

שלושה עמודים,

כתיבה אסוציאטיבית עד כמה שאפשר.

בין לבין, בוהה בכלום ושוב חוזרת לכתיבה.

עכשיו קפה ואוכל.

ועיתון הבוקר.

והיומן של גלי צה"ל.

שוב אקטואליה, שוב הארדקור.

יושבת ליד השולחן במטבח והרגליים על הכסא ליד.

בלי זה , לקפה ולאוכל יש טעם אחר.

כבר אפשר לדבר ואפילו רוצה.

זה הזמן לומר את הדברים שלא היה כוח לומר אתמול בערב.

יש היורדים ומצטרפים ויש שלא, מסיבה כזאת או אחרת.

עוד דקה

ועוד אחת,

וכבר שמונה.

אם זה בוקר של עבודה, זה הזמן לקום ולהתארגן.

ואם זה בוקר חופשי,

בדיוק הטלפון מצלצל,

גמאמא בדרך לעבודה , זמן לשיחה יומית.

ואחרי כל זה,

אפשר להתחיל יום חדש.

בוקר טוב עולם!

שבת שלום חברים יקרים, כל אחד עם תחילת היום שעושה לו הכי טוב...