לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה
 


כזאת אנוכי: שקטה כמימי אגם אוהבת שלוות חולין, עיני תינוקות ושיריו של פרנסיס ז'ם...(רחל)

מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אוקטובר 2005    >>
אבגדהוש
      1
2345678
9101112131415
16171819202122
23242526272829
3031     




הוסף מסר

10/2005

משרבטת


 

מצד אחד, אמאל'ה!

שלוש שנים אני כותבת כאן, חיי פרושים עריה על כל הבלוג ומישהו חושב שיש לי עוד 3 דברים לפחות שאני יכולה לחדש בהם.

 

מצד שני, לא אכחיש שיש בזה מין המחמאה שלאחר שאת פורשת כאן את חייך לאורך ולרוחב, יש מישהו שחושב שיש בך עדיין דברים שאינם ידועים לקהל הרחב ויכולים לעניין אותו.

(בואו נודה על האמת: הייתי מתה אם לא היו מעבירים לי שרביט! חודשים לקח לי להתאושש, להשלים ולקבל את עובדת העלמותי הסופית מטבלת הבלוגים הפופולריים ביותר...)

 

אז הנה:

 

הציון שלי במתמטיקה בתעודת הבגרות הוא : 40.

עגול.

יפה.

ומושי מושלם.

ואיתו אני הולכת עד היום הזה ממש...

(ואיך הצלחתי להתקבל לאוניברסיטה למרות זאת? או,  כי באוניברסיטה העברית בי-ם היו  - ואולי גם היום -יושבים  רחמנים בני רחמנים וקיבלו לפקולטה למדעי הרוח גם עם שלילי חזק במתמטיקה).

 

במשך חמש שנים הייתי מתנחלת.

גרתי בישוב הר-גילה שהוא באופן מוחלט וברור מעבר לקו הירוק וגם היינו מקבלים את עיתון המתנחלים "נקודה" (שקראתי בו כל מילה ומילה , בבחינת "דע את האוייב". נניח).

העובדה שהמגורים שלנו שם לא היו אידאולוגיים אלא כחלק מהטבה של מקום העבודה של ג. והמקום שימש תמיד כבסיס צבאי (בריטי ולאחריו ירדני ) ואף פלשתינאי אומלל לא נזרק מאדמתו במסגרת הקמתו לא משנה את העובדה שאנוכי,

השמאלנית ומצביעת מרצ מאז ומתמיד, הייתי פשוט

מ ת נ ח ל ת...

 

והכי הכי,

ציפוי הסוכר שמעל העוגה,

הקצפת שמעליו,

ודובדבן שניצב בגאון בפסגתה,

 

הוא אותו הפקס, שנשלח למשרדי ש"ס בירושלים, ביום שאריה דרעי הורשע ,  ממכשיר הפקס של עורך עיתון יומי גדול ומפורסם ומוציא לאור מאיים ומפחיד (ויש הוכחות) עד מאוד ובו היה כתוב:

מגיע לכם!

מגיע לכם!

מגיע לכם!

(כך במקור, שלוש פעמים)

 

ועד היום לא ברור לי מדוע, אפילו לאחר שכבר גילו מי שלח את פקס הנאצה (יאפ)

לא פיטרו אותה.

אותי.

 

פמה שהיום היא אימפולסיבית במקומות אחרים לגמרי...

 

ואת השרביט  (שהצלחתי לשמור עד לסוף הפוסט ולא להפילו, כפי שנבחרת הגברים של ארה"ב במרוץ שליחים נוהגת לעשות בתחרויות חשובות ) אני שמחה וגאה להעביר ל:

 

דארלינג, שישאר בה חלק מסתורי אפילו לאחר שתחשוף את 3 הדברים הללו, וכי היא חברה שלי.

לקוקסטה שמתנגדת להיות חלק מעדר זה או אחר, וכי היא חברה שלי.

את השרביט השלישי תכננתי לתת לפימייל כי הייתי בטוחה שהיא תרצח אותי על כך (יען לא אוהבת לחשוף דבר מעבר לשיניה השחורות)  וגם כי היא חברה שלי ( וזה ניים דרופינג ברמה משובחת,  נדמה לי ),אבל התברר שהיא נשמה רכה וטובה מכפי שהיא מנסה להציג את עצמה (וחוץ מזה היא כבר שירבטה),

לכן

השרביט השלישי ינתן לאיש שמאפשר לי להרגיש שמאלנית, פלורליסטית ופתוחה לדעות של אחרים, וגם כי הוא חבר שלי.

עופרניקוס.

 

נכתב על ידי , 10/10/2005 10:23  
57 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   2 הפניות לכאן   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של pema ב-24/12/2005 21:14



כינוי: 

בת: 64




138,945
הבלוג משוייך לקטגוריות: יחסים ואהבה
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לpema1 אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על pema1 ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)