החיים עוברים בתקופות פעם תקופה טובה ופעם שחורה.

 עכשיו עוברת עליי אחת התקופות השחורות יותר.

 הימים האחרונים אני בקושי שורדת ><'

 וכל יום לא חולף בלי שאיזה דבר רע יפגע בי בדר"כ ציונים נמוכים שלא מאפיינים אותי.

 פתאום בלי שאבין מאיפה זה בא אופפת אותי תחושת עצבות שלא עוזבת.

" הגעתי למצב כ"כ גרוע שכאשר חיכיתי לאמי שתאסוף אותי מהקניון עברו בי מחשבות התאבדותיות,

 מחשבות שבאותם רגעים חשוכים נראו לי סבירות וניתנות לביצוע

 בזוית הפנים הרגשתי חצי חיוך מטורף עולה לי.. חיוך שלא שייך לי.

 אף-פעם זה לא קרה לי ... אני נכנסתי ללחץ מטורף של 'מאיפה לעזאזל המחשבות האלה הגיעו?!'

 הרגעתי את עצמי וחיכיתי שאראה אדם מוכר שירגיע אותי , כמובן האדם הזה היה אמי :)

 לא ספרתי על מה שהרגשתי לאמא כי ידעתי שזה היה רגעי, חד פעמי וכי היא הייתה נכנסת לחרדה מוגזמת ."

הנשמה זועקת,

הפנים נשארות חתומות

את מה שבפנים לא אוכל לגלות.

איש לא יגלה לעולם

את מה שקורה אצל ילדה אחת קטנה אי שם.

עריכה: החלטתי אני אעבור את הכול ותקופות טובות יותר יגיעו לחיי...

          החלטתי שפשוט ...