ב11 במאי הולך להיות טקס הסיום שלי.
יב' אלדד מחזור ט"ו.
אנחנו משלבחם ריקודים משחק ושירה וכל הטקס הוא באצם החזרות שלנו.
והריקוד האחרון הוא באצם תחילת המופע.
אני רוקד סלסה ורוק'נרול. הסלסה הוא הריקוד הכי סוער ומגניב והרוקנ'רול קצת פחות..
בגלל שאני והבת זוג שלי משתתפים בהרבה דברים ובגלל שיש לי במשחק קטע שלם
של 2 דקות לבד על הבמה שמו אותי מאחורה בשני הריקודים אבל ברוק'נרול לא אכפת לי
כל כך כמו שאיכפת לי בסלסה בגלל שאת הסלסה אנחנו באמת רוקדים הכי טוב שם!
והיא שמה אותנו שורה רביעית ובקושי רואים אותנו.
אני לא מבין את הטמטום בלתת לנו לפתח ציפיות בכך שהיא משתמשת בנו כדוגמא בחזרות
ושנפקח על הריקוד כי אנחנו יודעים אותו הכי טוב.
סתם פיתחתי ציפוית אבל כמו שאמרו לקארין.."צפיות נועדו רק לכריות".
היום הייתה חזרה טרום גנרלית והיה קשה,צפוף,מצחיק ומאוד צעקני.
הדבר שלוקח ממני הרבה שעות שינה ועושה לי הרבה מיגרנות בזמן האחרון
הוא המגנים שבאים אחר אחרי השני ולא מביאים לי מנוחה.
הבצפר הזה הורס לי תבריאות ובאלי כבר לסיים הכל.
וכן כן זה התקופה הכי יפה בחיים ובלה בלה בלה..בנתיים אני מרגיש שזאת התקופה הכי קשה שהייתה לי בחיים.
יעלכוסימשלךיביאיתצעצועטיפשההרסתליאתהחשקלמופהזהאוףאיתך.
כנראה שאני באמת כותב כאן רק בתקופות מסויימות בחיים-התקופות הקשות.
הייתי לא מזמן בבומבמלה והיה מעולה,ושם הבנתי עד כמה אני מאושר לבזבז חצי יום בים
וכמה שזה מרגיע אותי.
אני כל כך צריך יום כזה.
יום אחד..
בבלוג זה
בכל הבלוגים
