התקופה הזאת מוציאה אותי מדעתי.
יש לי הרבה דברים לעשות והימים שלי עמוסים.
אבל העומס הזה הוא עומס משעמם למרות שהוא מגוון
בין ספורט לימודים עבודה ויציאות. פשוט באלי משו אחר..
אני אפילו לא יודע איך להסביר את זה.
זה כיאילו שמשו חסר.
הימים שלי מסודרים לפי דקות..כדי שאני אספיק הכל.
היה לי היום מגן בעלפה באנגלית והלך בסדר,אבל יכל
להיות יותר טוב..המילים פשוט ברחו לי.
ברגע שיצאתי משם עניתי בראש על כל השאלות ששאלו אותי
בצורה מושלמת. אני כל כך שונא מבחנים.
יום שבת אני הולך לשמורת האירוסים ולים,סוף סוף.
אני מצפה ליום הזה כבר מתחילת השבוע.
אני כל כך מתגעגע לים.
לריח שלו.
לטעם שלו.
להרגשה שכל ההעולם נעצר.
וגם תיהיה לי סוף סוף הזדמנות טובה לצלם הרבה,
ולהצטלם. הבלוג הזה כבר מיובש מכתיבה ופריקה.
הגיעה הזמן לאיזה פוסטתמונות נחמד לגיוון.
בתחילת השבוע מצב הרוח שלי היה מרומם ונחמד.
אבל עכשיו כשאנחנו כבר בסוף השבוע המתיש הזה
אני במצב רוח אניטיפי במיוחד ואין לי כוח לאנשים מסוימים,
אבל לאנשים אחרים יש,ואני גם משתדל לדבר איתם הרבה.
טוב חפרתי.
ביי.