כשיש לך חבר\ה, והיא\הוא הופך לכל עולמך, דבר אינו מעניין אותך מלבד החבר\ה שלך.
חשבתי שבחיים לא תיהיי כזאת, עם כל החברים שהיו לך אף פעם לא התנהגת ככה.
חשבתי שוואלה.. את שונה, ולך זה בחיים לא יקרה.
אבל מה? התאכזבתי.
את הרבה יותר גרועה, מכל אחד אחר, כי דווקא ממך לא ציפיתי.
את פשוט הוצאת לי ת'לב ועשית אותו על האש.
אני לא מבין אותך.. פשוט לא מבין, איך את נותנת לו להפריד בינינו ככה.
עזבי בינינו, כמה ידידים קרובים שלך כבר איבדת בגללו?
הוא באמת שווה את זה?
אבל כמו שאמרת, "ציפיות נועדו לכריות", וחבל שחשבתי בטיפשות שאיתך זה שונה.
פשוט נפגעתי ממך יותר מידי, את יודעת.. יש לי ת'קטע הזה שאני נקשר לאנשים חזק,
וקשה לי לקבל דברים כאלו, כי עם כל הכבוד אני הייתי קודם.
אבל זה לא משנה נכון? כי כמה שלא תתנצלי וכמה שאני לא אסלח..
זה יחזור על עצמו ואני שוב יפגע, בעיה.
כי מצד אחד אני אוהב אותך ורוצה להיות בקרבך, אבל מצד שני אני לא רוצה להפגע.
מה עושים?
אני כבר לא יודע.
את קולטת שביקשתי ממך לא לבוא איתו ליומולדת שלי כדי שאני אוכל לקבל אותך
בצורה הכי אמיתית ביום החשוב לי ביותר?
לא סתם אמרתי שלא תבואי איתו.
זו תיהיה מסיבת הפרידה שלנו, כי ככה אי אפשר להמשיך.
אני הולך להתגעגע אליך כל כך.
אני אוהב אותך ביצ'יה, וחבל שזה הולך להגמר ככה.