אז חזרתי מאוקראינה לפני שלושה שבועות,היה טוב וטוב שהיה.
גיליתי כמה דברים מעניינים על המשפחה והיה קצת שוק בהתחלה,אבל
משפחה לא בוחרים.
לפני שבועיים התחלתי את שנת השירות שלי בחיפה.
עזבתי את הבית וקיבלתי דירה בחיפה (בחור של התחת של הדר) עם עוד 6 חברה.
אחרי השבוע הראשון שהתייחסו אלינו בצורה מגעילה וצרחו עלינו ושפטו אותנו,חשבתי פעמיים אם באלי
בכלל להשאר.אחרי מחשבות רבות הגעתי למסקנה שכדאי לי להשאר,אבל בגלל היחס איבדנו חברה
יקרה לדירה ונשארנו חמישה.
בדירה שלי אין כלום חוץ ממקרר,מזגן,מיטה ומיקרו. אבל היום מגיעה הסלון ואנחנו נתחיל סוף סוף
להתארגן בדירה ולסדר את הדברים. הדירה זקוקה לכמה שיפוצים אבל אני מאמין שעם קצת רצון,הרבה מחשבה
וכמה נפשות פועלות אנחנו נסתדר בסופו של דבר.
מה אני עושה בשנת שירות? באמת?,תאכלס..כלום.
אני נמצא בבית הספר ליאו-בק ובמתנ"ס שנקרא מרכז רות.
אבל בנתיים כלל מה שעשיתי זה לראות טלויזיה,לאכול,להיות בבריכה ובג'קוזי של ליאו-בק (תחונים).
לכל אחד יש שני פרויקטים,הפרויקטים שלי הם קורס פוטושופ,בניית אתר אינטרנט של מרכז רות
שיתפרסם גם בסופו של דבר כאן,ופנ"ן. פנ"ן זה הפעלת מתנפחים ומזנון ואני אמור להעביר את הקורס של זה.
בקטנה גם עם זה נסתדר.
אם חושבים על זה..מה רע? לא עושה כלום,מקבל דירה,מנוי לחדר כושר ולבריכה ועוד מקבל על זה 800 שקל
שווה לעשות שנת שרות רק בגלל זה. וגם בגלל שנוסעים עם הבצפר לכל הטיולים השנתיים ולטיולים הרגילים.
הדבר שקשה,ועכשיו רציני. זה המרחק.
קשה לי להיות רחוק כל כך מהבית ומהחברים והמחשבות עליהם פשוט הורגת.
אבל אני אתגבר ועוד יהיה לי טוב ואני עוד ירצה להשאר כאן.
(בנתיים זה לא ככה אבל בתאוריה זה אמור להיות ככה עוד איזה חודש חודשיים..)
אז מה סוף העולם מחר הא?
למי בא אורגיה מטורפת :P ?
טוב זזתי "לעבוד".
יום טוב..ביי.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
