מציאות נפרדת.

שנה חדשה בפתח. (:

היורה כבר היה, ואני מקווה שיהיה לנו חורף גשום ושנה מושלגת.

אתם יודעים איזה שלג, כזה שטובעים בו, לבן לבן שחוסם את כל הכבישים. שלא מפסיק לרדת לא משנה מה.

כיף.

אני אוהבת חורף, כשהשמיים מתעטפים בעננים צמריריים. רוח קרה שחודרת עמוק. הריח הזה, ההרגשה הזאת. חורף.

סוף-סוף העונה שלי באה.

כנראה שהדיכאונות האלו שהיו לי בקיץ היו בגלל העונה הזאת, שמייבשת אותך וגורמת לכולם להיות דביקים ומסריחים.

אז הנה, החורף מתקרב בצעדי ענק ושנה חדשה שמתחילה איתו. כבר טוב.

אני אשרוד את הבגרויות. אני אאסוף את עצמי בידיים. והכי חשוב- אני אחליט.

ובקיץ הבא כבר הניתוח, אז אפילו הקיץ אמור לחלוף עלי ברוח טובה.

עוד מעט נגמרת הפגרה. והקבוצה המדהימה תחזור להיפגש. אולי אנשים חדשים יצטרפו, אולי אנשים אחרים יפרשו. העיקר שהקבוצה תחזור.

היה כיף, אז.

חזרתי להיות האני השמחה והחייכנית, ובאמת שהתגעגעתי.

חזרתי להיות האני שמחייכת כשעצוב וצוחקת במקום לבכות.

חזרתי.

התגעגעתם?

מין גישת זן שכזאת. אז קרו דברים לא בדיוק משמחים. אז מה? חיים.

לחזור לשקט שלי.

לילה טוב, מוות.