Its all happening

לפעמים אני יושבת

לא על כיסא או על מיטה

לא על מדרגה או לבנה

רק על כבלי מחשבותיי

אני יושבת וחולמת

על עתיד ללא הווה

על הווה ללא עבר

על חיוך ללא כאב

ועל דקירות קטנות בלב

אני יושבת ומרגישה

שלא נותרה בי אלא הדממה.

מדבר של אוקיינוסים

ונהרות של אבק

אני מנסה לנקות

והכל מלוכלך כל כך

כתמים של רגש

מהולים בצחנה של פחד

אתה בא והולך

אתה צועק ושותק

אני רצה ונופלת

למרגלותייך

מביטה אל על

אל האור הלבן הזה

וכל מה שאני רואה

זו בבואה שלי,

מעומעמת

מכוסה באבק.

ואני נזכרת איך פעם

הייתי יושבת

לא על כיסא או על מיטה

לא על מדרגה או לבנה

רק על כבלי מחשבותיי

ובוכה.