אין לי מה לכתוב באמת שלא.
זה פשוט קצת חסר לי. אין לי זמן אפילו אם אני רוצה.
היום חזרתי מהבי"ס לחצי שעה ואז הייתי צריכה שוב לצאת.
הייתי אצל חברה לפני שבוע בערך. נפגשנו כמה בנות לישון אצלה.
היא כ"כ העליבה אותי. זו הייתה הערה כ"כ חסרת משמעות מבחינתה,
ומבחינתי זה היה פשוט פוגע. הערה קטנה שכזו על מראה חיצוני.
ואז עוד אחת על זה שלפני כמה ימים כשדיברנו, התחלתי לבכות.
היא קראה לי בכיינית.
זין. לא אכפת לי.
אוקיי, בכיתי. היא לא מעריכה בכלל את זה שלא אכפת לי להיות פגיעה מולה.
ואני לא כזאת שנפתחת לכל אחד.
כאלה דברים מורידים לי את הביטחון העצמי כ"כ.
ואני שונאת להרגיש רע עם עצמי.
וואו. כבר ממש סוף השנה.
אני כ"כ אתגעגע לשיכבה שלי.
לקח לי שלוש שנים ממש להכיר את כולם וליצור קשרים,
ועכשיו צריך לעזוב את זה.
ברור לי שאני אשאר איתם בקשר, אבל זה לא אותו הדבר.
הדבר שהכי מדאיג אותי בשבוע האחרון הוא העובדה שאין לי בגד ים.
אני מרגישה כ"כ שמנה בזמן האחרון.
זה לא רק זה, אני גם לא אוהבת את המבנה גוף שלי.
אני לא יודעת מה לעשות.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
Forbidden Snowflake