5:03
ביום לחוץ, במקום שאני לא מכירה מספיק טוב,
השמש שוטפת את העולם בחמימות נעימה והרוח מתלווה אליה כך השיער מסתדר טוב היום.
פנו אליי היום בתור "הג'ינג'ית היפה".
אני יושבת בחוץ. מימיני כביש שבו המכוניות לא נחות לרגע, ומולי עצים.
השמש בערך משמאלי, טוב, לא בדיוק, היא נמצאת בין העץ שמולי לקיר המבנה שמשמאלי.
העצים הירוקים שנמצאים בצד השני של הכביש מדהימים.
ודרך משקפי שמש גדולות, השמיים בצבע כחול שמולשם לגוון הירוק של העצים ולאור השמש.
אני צריכה עוד כמה דקות ללכת מכאן. הייתי יכולה להשאר פה עוד שלוש שעות אפילו, כ"כ מרגיע פה.
למרות שבטח אחרי שעה הייתי מתחילה להשתעמם.
אבל יש לי מחברת, עיפרון, mp3 ושיער שמסתדר טוב היום, אוכל להחזיק אולי שעתיים בלי להשתעמם.
אני ממש מוכרחה ללכת, אני יאחר.
5:57
אני עכשיו מחכה לאוטובוס חזרה הבייתה.
אני לא יודעת איזה קו מגיע לשם אז אני פשוט שואלת כל נהג אוטובוס שעובר.
אני ממש מתחרטת שלא הבאתי מצלמה. לא שאני במקום מיוחד או משהו,
לפעמים אני לוקחת סתם לוקחת מצלמה, למקרה שיהייה מה לצלם.
או למקרה שלא יהייה לי מה לעשות, אני נוטה לצלם סתם דברים מטופשים כשמשעמם לי.
כרגע עלה על איזה אוטובוס החייל הכי חמוד בעולם.
אין מה לעשות יש לי חולשה לחיילים, מדים של צבא עושים לי את זה כ"כ.
6:34
אני כבר 45 דקות מחכה בתחנה הזאת.
זה כ"כ מייגע.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
Forbidden Snowflake