הסלע האדום

ווינרים אנחנו אה? גביש כפרה, רביבו אחינו, קלינגר גיסנו, ואלונה מלכה. יאללה מספיק.

מדהים ההיפוך הזה במצב-הרוח שלנו. שער אחד, ועוד מפנדל, שינה לגמרי את השיח סביב הקבוצה. ובאותה מידה שזה מדהים יש כאן גם עדות לשטחיות והרדידות בעיסוק של כולנו בספורט. שער אחד, לא יאומן.

תבינו, הפועל באר-שבע השתחלה איכשהו לפלייאוף האמצעי, אבל גם אם היתה מוצאת עצמה בתחתון זה לא היה כישלון בעיני. מי שמודד הצלחה של קבוצה ביחס לתקציב שלה, זה עניין שלו. אני מעדיף לבחון תוצאות בהתאם למורשת ולכוח ההרתעה של המועדון.

ב-6 הפעמים שבהם הונהגה שיטת פלייאוף בליגה הראשונה בישראל שיחקה הפועל באר-שבע פעמיים בחלק התחתון (89/90, 91/92). שלוש פעמים נוספות התברגה בפלייאוף העליון (87/88, 88/89, 90/91) ופעם אחת (09/10) בגמר-רגל האמצעי. אלה העובדות.

אז זה לא שהרגילו אותנו במהלך השנים לדבש וכפות תמרים. פלייאוף תחתון אינו ערובה לאי הצלחה, בדיוק כמו שפלייאוף עליון אינו מדד להצלחה. בכולם היינו. תביאו לנו מאבק אמיתי על אליפות, זה ירגש אותנו!

חוץ מזה, מי שחושב שתקציב של 25 מיליון שקל הוא ערובה להצלחה בליגת העל, תלוש מהמציאות. בעידן הנוכחי זה גם לא כזה תקציב שמשנה סדרי עולם. כולה 7-8 מיליון שקל יותר מקבוצה ממוצעת בליגה.

קצת פרופורציות רבותי.

לא עובדת בשביל אף אחד

קראתי על מחדל המשחק האילם בשבוע שעבר מול מכבי נתניה ומצטער, לא למדתי שום דבר חדש. היה מקום לטעמי להעלות על סדר היום את השאלה איך הגענו כקהל למצב שהבעלים של המועדון לא נלחמת למעננו.

כשקבוצה מסכימה לקיים משחק בית ללא קהל, ולא בגלל עניין משמעתי, יש כאן מסר סמוי. בתחושה שלי, הקהל הפך לנטל עבור המועדון. לא נעים להגיד אבל אולי אנחנו והצעקות שלנו נתפסים כמעיקים, מאוסים.

השאלה עד כמה הבעלים של המועדון מוכנה לעבוד בשביל האוהדים היא בעלת משמעות. לא בטוח שלאלונה יש בכלל דרייב לזה. היא לא עד כדי כך רוצה. כי מי שרוצה נלחם בשיניים ובציפורניים, גם במחיר הפסד טכני.

ועוד דבר. לא קל להתמודד עם גחמות של אוהדים. בהפועל באר-שבע אתה כל הזמן הולך כמו בחנות חרסינה, נזהר שלא לפגוע. חיוניות הקהל היא אחד הדברים היותר מוכחשים במועדון. אבל כנראה שמדי פעם, באקראי, יוצאת החוצה האמת הפנימית מתוך התת-מודע בוסרמיל: עם כאלה אוהדים מי צריך אותם?

אז כדור הארץ לאוהדים, תנחתו ומהר. יש מי שחושב שזה לא אסון לשחק בלעדיכם. אולי אפילו יתרון.

עוד אחת שלא עובדת בשביל אף אחד

על ספת הפסיכולוג

כל-כך הרבה שליליות יש בקהל שלנו שאנשים לא זוכרים מה היה פה אתמול. נכון, זו לא עונה גדולה אבל לא עד כדי כך גרועה שאי אפשר להוציא ממנה כמה רגעים מרגשים לקליפ, כפי שטענו כמה אוהדים בסטאטוס פייסבוק של הדוברת ציפורה חלפון.

הניצחון בדקה ה-90 על מכבי פתח-תקוה, ה-0:5 על אשדוד, הפרידה ממאור מליקסון, הבומים של ערן לוי, תצוגת הקהל ברמת-גן נגד הפועל פתח-תקוה, ועכשיו גם הדרמה בבלומפילד נגד מכבי תל-אביב.

רוצים עוד? לכו לפסיכולוג, תבקשו סשן חשיבה חיובית.

צעד לפני כולם

אישית, אחד הסיפוקים הגדולים שהיו לי בתקופה האחרונה כאוהד היה כשציירנו את דגל האנגרי בירדס לשער 5. מה זה אנגרי בירדס, למה אנגרי בירדס, מי מכיר בכלל את האנגרי בירדס, שאלתי את נערי הקאמלס.

"התפקיד שלנו, בניגוד לרוב הקהל, הוא לחשוב מחוץ לקופסא. לא לעשות את מה שכולם רגילים או את מה שהאוהד הממוצע חושב שצריך לעשות. זה חלק מתרבות האולטראס, להיות יצירתיים וצבעוניים". שאפו!

 אוהדי הפועל באר-שבע מוחצים את האויב! (צילום: עדי פרץ)

אם להודות על האמת

שנעבור לכדורסל? בזמן שישנתם אנחנו ניסינו לשמור על הקבוצה הכל-כך חשובה הזו. גם היום, שנתיים אחרי שיצאנו לדרך, אני עדיין משוכנע: הדרך להעצמת הפועל באר-שבע כדורגל עוברת בכדורסל.

ואני מספיק ישר עם עצמי כדי להודות היום: מודל האוהדים נכשל. נוכחנו לדעת שאיתו אי אפשר להגיע מעבר לצמרת ליגה ב'/תחתית ליגה א'. רצינו, ניסינו, השתדלנו אבך טעינו. הערכנו שאוהדי הפועל באר-שבע מסוגלים להרים פרויקט כזה, והם לא. אולי בעוד 15 שנה.

קודם כל בני אדם

לא תכננתי, אבל במיניבוס חזרה מהרי יהודה יצאו לי דברים מהלב לשחקנים:

"חבר'ה, אני כל-כך מאושר היום שנשארנו בליגה אבל אתם מכירים אותי כבר מספיק זמן כדי להודות שלאורך כל העונה זה לא היה המאבק החשוב מבחינתי. אולי מבחינת זיו (הייניק, המאמן). נשארנו בליגה, ועוד ממקום 9, אתם תותחים אחד-אחד, אבל לי היה יותר חשוב שתיהנו בקבוצה. שתחייכו, שתהיו מאושרים. שתשמחו בחלקכם, שתהיו גאים ללבוש את החולצה האדומה ותרצו להיות חלק מהפועל באר-שבע.

"כל הזמן אמרתי לכם, חבר'ה אל תקללו, ואל תרביצו, ואל תצעקו על שופטים, ואל תלכלכו על המאמן, ואל תתקשרו למאמן של הנוער ותגידו לו שככה וככה. זה מה שרציתי לאורך כל העונה, שתהיו ספורטאים. ואמרתי את זה לזיו, מצידי שנרד ליגה העיקר שיהיו פה בני אדם. ושגם אם ניכשל על המגרש, ולא נכשלנו, אתם תפיקו משהו טוב מהעונה הזו. אז אני שמח שעשיתם את זה בקלאסה!".

הפועל באר-שבע כדורסל חוגגת במסעדה ירושלמית

לתפארת מדינת הנגב

בטח שמעתם שאלי אלאלוף, מנכ"ל קרן רש"י, נבחר לקבל ביום העצמאות הקרוב פרס מפעל חיים בזכות תרומתו המיוחדת לחברה ולמדינה. סוף-סוף רואה מדינת ישראל את הדברים עין בעין עם אנשי הנגב.

פסח שמח!