הסלע האדום

כל-כך הרבה שאלות עולות מהודעת הפועל באר-שבע על תחילת מכירת המנויים לעונת 2011/12. לא ספרתי, אבל זה ממש המון. הוויכוח נוקב. ככה זה כנראה בכל שנה. מן טקס כזה. כמו שיש אימון פתיחה, משחק פתיחה, פגרת חורף או חלון העברות, כך יש גם ביוני-יולי את שלב המירמור על מכירת המנויים.

מי צודק זו בכלל לא השאלה (הלקוח תמיד צודק). חשוב יותר להבין איך נתפסות טענות הקהל, האם יש דיאלוג ואם הוא בריא. כי רק משם אפשר יהיה להתקדם ולהתחיל ליצור אווירה חיובית ביציע.

רוצה לומר: אפשר לטעון אלף ואחד דברים כנגד מישהו או משהו, אבל רצוי לברר תחילה אם בכלל הוא מעוניין להכיל את המידע הזה, לעשות בו שימוש. ממש לא בטוח. מהצד זה נראה כמו קצר בתקשורת בין הצדדים. האוהדים איבדו מהרלוונטיות שלהם והפכו לזמזום טורדני מעיק ומייגע. כאילו, מה הם רוצים הפעם?

תכל'ס, הפועל באר-שבע קיימת 61 שנה אבל האוהדים שלה, כיישות, כארגון, כקהילה צרכנית, מתנהגים כמו ילדים. אפשר לקנות אותם בשקל, לסובב על האצבע. זה הופך את עבודת השיווק לטכנית. הכל ידוע מראש ונתון למניפולציות. הילד לא רוצה להכין שיעורים? נקנה לו גלידה והוא יישב ללמוד. ככה, פשוט וקל.

אפשר גם גלידה חמה לילדים

דרכים לקנות קהל

1. שחקני רכש

2. ניצחונות בגביע הטוטו

3. פנטזיות בתקשורת

4. שלטי חוצות

5. הנחות ועדים (רעה חולה)

6. סחטנות רגשית

אז לפני שהאוהדים מטיפים מוסר להנהלה כדאי שנפשפש בעצמנו ונשאל איך הגענו למצב הזה. איך איבדנו את זה, איפה טעינו והכי חשוב, מתי נתבגר. כי כל עוד ההתנהלות שלנו כאוהדים היא ברמת פעוטון, אי אפשר לצפות שנקבל יחס בוגר ורציני. אה, הנה, מביאים עוד איזה פורטוגלי, אולי יקנו עוד כמה חתיכות.

פשר המסר

צודקת אלונה. רכישת מנוי היא אקט של הבעת נאמנות במועדון. אז הגיע הזמן לחזק את ערך הנאמנות בקמפיין המנויים. איך עושים את זה? מיטיבים עם האוהדים "השבויים" ויוצרים הפרדה ברורה, אמיתית, נוקבת, בינם לבין האוהדים תלויי ההצלחות או המושפעים מאיכות הרכש.

אבל זה קשה כשעמדת המוצא היא צדקנית ורוצה תדיר להוכיח "אני לא פראיירית". מזה לא צומח כלום, מכסימום טיפול פסיכולוגי.

ארגון מחדש

בגוש דן מתכוננים בימים אלה לרפורמת התחבורה שתיכנס לתוקף ב-1 ביולי. עשרות קווים יבוטלו, מאות תחנות יזוזו ממקומן. המתכננת רותי אמיר קוראת למהלך ארגון מחדש ולא מהפיכה, ומספרת כי נתקלה בהתנגדויות רבות, לעיתים אף מתקפות ומחאות, מצד תושבים, ועדי שכונות ובעלי עניין. לציבור הנוסעים יידרש זמן לעכל, להתרגל, היא בטוחה.

בחרתי לקחת קטע מראיון שנתנה לאביב לביא במעריב עסקים וממנו ניתן ללמוד על האופן שבו מקבלים קהלי יעד שינויים מבניים עמוקים. מה שנקרא, המחאה קולות רבים לה:

"נפגשתי עם ועד תושבי רמת אביב ועם תושבים מהשכונה. אחד אמר שברמת אביב לכולם יש רכב פרטי, רוצים שקט ולא רוצים בשום אופן אוטובוסים שיסתובבו בתוך השכונה. ואנשים לידו אמרו שהם מעוניינים שהאוטובוסים יגיעו לכל פינה. הרבה פעמים כשמתחלף יו"ר ועד גם מתחלפת העמדה, אבל אי אפשר לשנות תוכניות כל יומיים. בהדר יוסף עבר קו אוטובוס ברחוב צר, והתושבים שלחו מכתבים ויצאו להפגנות. כשהוציאו את האוטובוס מהרחוב שלחו אחרים מכתבי מחאה ויצאו להפגין. בכל מצב שעושים שינוי בתחבורה הציבורית יש אנשים שנפגעים, אבל אין מה לעשות".

אז מה, אוהדי הפועל באר-שבע לא לבד, אה?

שם לפחות יש תוכנית סדורה. תחבורה ציבורית בתל-אביב

קניון אביה

כנראה שגם בסוגיית אביתר אילוז יש איזה טקס מסורתי מדי קיץ. כן יחתום, לא יחתום, יישאר, יעזוב, ישחק קשר ימני או מגן ימני, יקבל העלאה או סרט קפטן. ככה זה בערך מאז הופעת הבכורה שלו בבוגרים (כמחליף בדקה ה-73 של דייוי קורמן) במחזור האחרון של עונת 2001/2, 1:3 בבית על מכבי קרית-גת.

נכון, בתשע העונות שלו בבוגרים לא הציג אילוז מאזנים מרשימים (6 שערים ו-12 בישולים ב-9 עונות). ועדיין, יש לו מקום בסגל הרבה לפני אחרים. כי קבוצת כדורגל זה לא רק מספרים וטבלאות, זה גם המון רגש, נשמה וחיבור למקום.

10/11 ליגת העל

שערים בליגה: 0

בישולים בליגה: 5

9/10 ליגת העל

שערים בליגה: 2

בישולים בליגה: 1

8/9 לאומית

שערים בליגה: 0

בישולים בליגה: 0

7/8 לאומית

שערים בליגה: 0

בישולים בליגה: 2

6/7 לאומית

שערים בליגה: 0

בישולים בליגה: 2

5/6 לאומית

שערים בליגה: 1

בישולים בליגה: 1

4/5 ליגת העל

שערים בליגה: 3

בישולים בליגה: 1

3/4 ליגת העל

שערים בליגה: 0

בישולים בליגה: 0

2/3 ליגת העל

שערים בליגה: 0

בישולים בליגה: 0

אגב, רמי אליהו, שקדם לאביתר אילוז בתפקיד, סיים קריירה של 12 עונות במועדון עם 26 שערים (16 מהם בפנדל) ו-38 בישולים.

אילוזיה

או שנצטרך להתרפק על אילוז (שלמה) הישן והטוב מפעם, בתמונה שמספרת את פרופיל המועדון: חיים תמיד בתחושה של פספוס, של כמעט.

מנטליות של מועדון בתמונה אחת  צילום: אתר ההתאחדות

האליפות העצובה

השבוע ימלאו 35 שנה לאליפות האחרונה של הפועל באר-שבע. בדרך-כלל נהוג לספר בשבחה של האליפות הראשונה, ההיסטורית, שהוכרעה ב-0:1 על מכבי יפו במחזור ה-29 של עונת 74/75 ונחגגה שבוע לאחר מכן ב-1:2 בבית על הכח מכבי רמת-גן. אבל בזיכרון רבים צרובה עוד אליפות אחת, השניה.

12.6.1976, הפועל באר-שבע מגיעה למחזור ה-30 והאחרון עם יתרון של שתי נקודות על בית"ר ירושלים ולמשחק בית מול מכבי יפו, שחייבת לנצח כדי להבטיח את מקומה בליגה הלאומית. בשל רגישות המשחק הוחלט להביא שופט מחו"ל (האוסטרי וורנר שפיגל) ולקיים דממת אלחוט ראשונה בתוכנית שירים ושערים.

15 אלף צופים גדשו את היציעים וראו את אברהם ארואטי האורח מכניע בדקה ה-17 את רוני מוסקוביץ' מהנקודה הלבנה. 5 דקות אחרי פתיחת המחצית השניה קיבל אליהו עופר הזדמנות להשוות, גם כן בפנדל. מולו עמד הרצל קביליו ז"ל. אבל עופר, פנדליסט מומחה, שלח את הכדור לקורה והחוצה. לא יאומן.

יפו חגגה ניצחון והישארות. באר-שבע רשמה הפסד בית ראשון. רק כעבור מספר דקות החלו להגיע הידיעות על כך שגם בית"ר ירושלים כשלה ברגע האמת, כשהפסידה 2:0 למכבי תל-אביב לעיני 20 אלף צופים בבלומפילד (בני טבק 44, רחמים טלבי 82). ואז הפך היגון הקודר לשמחה מתפרצת. תודה לך מכבי.

שער הספורט של ידיעות אחרונות ב-13.6.76

עם הספר

הפוגה ספרותית קלה, הכרחית לפני שעוברים לכדורסל. דר' ליליאן גלאס, מומחית תקשורת אמריקאית, משיקה את הספר "אנשים רעילים" ומציעה דרכים לנטרל את השפעתם. מדהים איך הדברים שלה כמו נכתבו על הפועל באר-שבע כדורסל ועל החוויות שצברנו במועדון.

ד'ר גלאס: "אדם רעיל הוא כל מי שמרעיל את חיינו, שאינו תומך, שאינו שמח לראות אותנו צומחים, לראות אותנו מצליחים, שאינו מאחל לנו טוב. ביסודו של דבר הוא מטרפד את מאמצינו לנהל חיים מאושרים ומועילים".

בראיון למגזין "את" הוסיפה: "היחסים בין אנשים רעילים יותר היום. לפני 20 שנה היה אמון רב יותר בין אנשים. היום אנשים חוששים יותר זה מזה, החברה תחרותית יותר ואנשים פחות מכבדים זה את זה. הפגיעה של אנשים רעילים היא קטלנית. ראיתי איזה תוצאות הרסניות יש למילים מכוערות ולמעשים מרושעים. הדבר הכי חשוב הוא לא להפוך לקורבן. שהות עם אנשים רעילים מורידה אותך למטה. לפעמים חייבים להיפרד. הרבה אנשים שמחליטים על ניתוק כזה מרגישים שחייהם השתנו לטובה".

שבוע הספר, בקרוב


זהירות, טיפוסים רעילים

1. מקצץ הכנפיים - אדם ששואב כוח מהקטנת האחר

2. הר הגעש הקטלני - מתנהג ברוגע אבל מלא זעם פנימי מתפרץ

3. הרכלן - יוצר רושם שיודע ראשון הכל כדי לזכות בתשומת לב

4. המתאגרף הכועס - חייב להתווכח ולהרגיז, להביע דיעה הפוכה נחרצת

5. הקורבן הקודר - מתפלש ברחמים עצמיים, מאשים את כולם מלבדו

6. תוקע הסכין - בפרצוף הוא תמיד יחמיא אבל מאחורי הגב לא יהסס לפגוע

7. חלשלוש הססן - נרתע מלתמוך, מעדיף להתעלם מבעיות בתקווה שייעלמו מעצמן

8. תועלתן עצלן - יהיה חבר שלך רק אם יפיק מכך תועלת. אם לא, ינתק קשר

9. נרקיסיסט - מרוכז בעצמו ולא מדבר על שום נושא, אלא אם קשור אליו

עוד מעט, כמעט

ולמי שעדיין מטיל ספק: רעיון האיחוד בכדורסל הבאר-שבעי והקמת קבוצה עירונית קום יקום. בציפיה שבתוך ימים נקבל את ברכת הדרך מראש העיר, ונצא לדרך. בינתיים, העליתי ליוטיוב כתבה ששודרה לא מזמן בערוץ המקומי.