 כינוי:
בת: 32 MSN:
תמונה
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
אוקטובר 2008
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | | 1 | 2 | 3 | 4 | | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 | 31 | |
הבלוג חבר בטבעות: | 10/2008
End
זה היום האחרון של אוקטובר 2008.
החודש שיזכר, או ישכח, בתור החודש המזוויע ביותר בחיים שלי. וצר לי לבשר שטרם הגעתי למסקנה לגבי ההמשך.
השעות נמתחות, הו כמה אכזרי הוא הזמן, נמתח כאשר הוא לא רצוי. היום בערב אני אצא למסיבת יום הולדת של ידיד, ומשם ניסע אני וחפצי לרוקי. ושם... מי יודע? חיכיתי כבר שבוע לרוקי, ואני מקווה כי הבעיות שלי יפתרו, אבל אני יודעת שהן לא יעשו זאת מעצמן.
אם יהיה לי את האומץ, לבלוע את הגאווה ולדבר איתו, ולהסביר לו שבשבועיים האחרונים הבנתי שאני לא רוצה להשאר לבד, ולהגיד לו שחשוב לי שישאר ידיד שלי, למרות שפגע בי. להפרד ממנו... ולהגיד לו שאני מצטערת, על מה שאני יודעת ועל מה שלא. אני לא רוצה לשנוא יותר... זאת הפעם הראשונה בחיי שאני פשוט לא רוצה לשנוא, אף אחד. אני רוצה לאהוב, ולהיות מוקפת באנשים שאני אוהבת.
במידה מסויימת התמודדתי עם הפחדים שלי החודש, ואני תוהה האם ניצחתי או הפסדתי. האם כשירד הלילה, ואוקטובר יפרד ממני כך שאוכל לקבל אל חיכי את נובמבר, האם עדיין אפחד או שמעכשיו הכל ישתנה? האם זה אומר שמעכשיו ארשה לעצמי לאהוב? שמעכשיו אתן לעצמי לאהב? שלא אנסה לסגור את עצמי בפני העולם מתוך פחד לאבד את השליטה היקרה לי כל כך?
הכל יקבע הלילה. זה הלילה בו הכל יגמר ופרק נוסף בחיי יחתם. השאלה האם יחתם בנימה חיובית או שלילית, זה לבחירתה של הסופרת, ואולי עכשיו אני מבינה שהסופרת היא אני. על ההר הנודד יושב הזקן ורושם את סיפור חיי, אך הוא דבר מלבד מתעד, והבוחרת במסלול החיים היא אני.
לבלוע את הגאווה.
לחשל את עצמי.
כמו עוף החול, אני מתה ונולדת מתוך הלהבות-יפה יותר, חזקה יותר, גדולה יותר. אני מאחלת לעצמי בהצלחה, ומקווה שלא אשתפן ברגע האחרון. אני עדיין אוהבת אותה, המילים שלה עדיין מכאיבות לי, אבל אלו פצעים שהזמן ירפא, ואני יודעת שלא אתבוסס בצער לנצח.
30 יום לגיל 16.
עדיין צריכה לסרוק את הקעקוע, שהסימליות שלו לגבי רק התחזקה החודש.
עדיין צריכה להחליט מה אני עושה ביומולדת, והאם אנשים באמת יכינו לי עוגה בבגדים תחתונים.
עדיין צריכה להחליט אם אני מסיימת סיפור, או פותחת חדש.
ואני מרגישה מעט חזקה יותר. עוד 30 יום אטביע על עצמי את החותם, מי אני עכשיו, והשאלה הנשאלת היא-מי אהיה בפעם הבאה שאסתכל במראה. ואולי מוטב שאעשה שינויים, הליצן המחזיק את הירח בכלוב, הוא קטף אותו, ואולי מוטב שישחרר אותו, אולי השינוי שאני צריכה הוא לשחרר, לפתוח את דלתות הכלוב ולתת לו לזרוח, שכן אורו שייך לכולם ולא לי לבדי. והליצן שלי יפתח את ידיו הענוגות וירח מלא ינצנץ בהן, כתכשיט, ואולי הוא יחייך. אולי הליצן שלי צריך לחייך, ולהפסיק לסמל את דמות האנטי-גיבור הטרגי. ולרקוד.
אני רוצה לרקוד.
7 שעות לנובמבר, 7 שעות לרוקי.
30 יום ליום הולדת 16.
16 שנים בעולם, הרבה חרטות, הרבה התלבטויות, יותר מדי טעויות. האם הייתי חיה רגע אחד אחרת? לא. הרגעים האלה הם שעשו אותי. השוטה שהייתי, השוטה שאני והשוטה שאהיה. מעולם לא הרגיש הכינוי Fool Moon כה בר משמעות.
I am fool MoonThe fool of the moonso hold me, oh jewel in the skylove me, and don't let me die.i have finally come to purpose,you can now be proud.
 oh look, she's smiling 
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
