|
 כינוי:
בת: 32 MSN:
תמונה
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
נובמבר 2008
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | | | | | 1 | | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | | 30 | | | | | | |
הבלוג חבר בטבעות: | 11/2008
Free
סוף השבוע הפנוי הראשון מזה חודשיים כמעט.
אני מאושרת.
אתם מאמינים שלא ישנתי סוף שבוע אחד כבר כמעט חודשיים? זה פשוט בלתי מתקבל על הדעת!
אבל הנה, עובדה. [מסתכלת ביומן]
שישי ה-19.09:talk like a pirate day [והיא]
שישי ה-26.09: רוקי
חמישי ה02.10: תדרוך מתנדבים לאייקון
שישי ה-03.10: האודישן למשרתיו
שבת ה-04.10: היא
חמישי ה-09.10: חזרה
שישי-שבת ה-17-18.10: אייקון
שבת ה-25.10: חזרה
שישי ה-31.10: רוקי
שבת ה-01.11: חזרה
אבל תראו D: פתאום יש לי סופשבוע חופשי. רק לעצמי. ולבניית פרופסים, סביר להניח, אבל בעיקר לעצמי!
ואני כנראה אנצל אותו כדי לעשות דברים יעילים. כמו לישון. אני לא זוכרת מתי פעם אחרונה שישנתי כמו שצריך [בלי שאני אצטרך להתעורר באכזריות בבוקר].
בכללי אני כנראה אשאר ערה בלילות כדי לעשות פרופסים ושטויות. זאת שריטה שלי-אני הכי אוהבת לעבוד בלילה. ואם זה עובד-מי אני שאתווכח עם זה. עדיין יש לי המון עבודה לעשות, אבל עכשיו יש לי קרטוני ביצוע ענקיים, סכין יפנית מאסיבית [שעושה לי ויברציות כשאני מחזיקה אותה] ומוטיבציה. נו טוב... מוטיבציה עוד נתון בספק.
בין השאר אני עדיין צריכה לעשות דברים לעבודת גמר שלי בספרות, ולהשלים עבודות באומנות... אבל אני לא אחשוב על זה. אני לא אחשוב על העומס המטורף שהולך ליפול עליי. לא. אני פשוט אחשוב על זה שעוד שבועיים הופעה, עוד 25 ימים יומולדת ויש לי סופשבוע אחד חופשי. ואני, כמובן מאושרת.
שלא תבינו אותי לא נכון... זה לא שלא נהניתי בסופי שבוע בחודשיים האחרונים... זה פשוט שמנוחה, גם פיזית וגם מנטאלית, יכולות לעזור לי מאוד.
נקודת הציון של היום:
מצאתי בתיק את סיכת "beware i'm horny" שהיא הביאה לי ולא נכנסתי לדיכאון. מה שמוכיח את טענתי שאני מתאוששת מהר, אפילו שהתחלתי לפקפק בזה לאחרונה.
היום היינו ביום אומנות מיוחד של ארבעה בתי ספר בפנימייה פה באיזור. הנושא היה אומנות דרך הטבע. התחלקנו לארבע קבוצות, כל אחת מאיתנו עסקה בנושא אחר והפיקה תוצר שונה. אותי שמו בקבוצה שעסקה במיצגים. אז מיצגים it is... אני לקחתי מראה, קשרתי אותה לענף של עץ, לקחתי סליל חוטים, קשרתי קצה אחד למראה של מכונית שחנתה באיזור ושחררתי את החוט בזמן שהלכתי דרך העצים באיזור עד שהגעתי לעץ שלי.
note: העץ שלי היה עץ גדול שמולו עמדו בשורה ישרה ארבעה עצים קטנים מכוסים בשרכים, וחשבתי שזה נורא נחמד, כי זה נראה כאילו הם שומרים עליו.
טיפסתי על העץ והלכתי לישון עליו. המראה שיקפה אותי ישנה. המיצג היה יכול להיות הרבה יותר מוצלח אם אנשים לא היו מתעסקים לי בחוט בזמן שהלכתי איתו :/
אחר כך אמרו לנו לעשות משהו שהוא ההפך מהמיצג שעשינו מקודם. חשבתי ולבסוף לקחתי חול כחול שהיה שם, שמתי מראה שמכוונת אליי על האדמה, וממנה התחלתי עיגול קטן. הקפתי את עצמי במעגל, כשהידיים שלי קשורות בצעיף ואז ישבתי במעגל, שחררתי את הידיים שלי וקשרתי את העיניים שלי. וככה ישבתי במעגל עם עיניים קשורות.
שמעתי אנשים מתלחשים סביבי ומדברים, וחשבתי שיש איזה ארבעה-חמישה שבוהים בי. כשהורדתי את הכיסוי גיליתי שחצי מהאנשים שהיו שם פשוט בהו בי. זה הצחיק אותי נורא. זה אומר שאני יודעת לעורר תגובה, אפילו שהדבר היחיד שאני עושה הוא לשבת בתוך עיגול כחול עם עיניים קשורות.
את יום האומנות אסכם בשלוש מילים: אני עייפה וחולה.
So the fool, that is me
has once again began to dance
his dance is a wild one
unpredicted
and where will it lead him?
who knows?
no one.
it's a mystery.
 [אחת התמונות הישנות. הייתי אומרת מאמצע כיתה ט']
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
