לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה



Avatarכינוי: 

בת: 31

MSN: 

תמונה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    יולי 2008    >>
אבגדהוש
  12345
6789101112
13141516171819
20212223242526
2728293031  

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
7/2008

חלום ליל קיץ


חודש עבר, חודש נותר, מון ממשיכה הלאה, מתמלאת מחדש כל חודש ומתרוקנת מכל דאגה.
יש משהו מאוד מרגיע בקיץ, אם יושבים בחדר ממוזג, עם מחשב וקפה... מה עוד צריך? אין לימודים, אין דאגות, לא צריך לחשוב על שום דבר. רק שאזכור לישון... אם אני מפספסת יותר מדי שעות שינה אני מתחילה לחשוב... ויותר גרוע, מתחילה לדבר. ויש דברים שאני לא רוצה לחשוב עליהם, ובטח שלא לדבר עליהם. כי לא תמיד זה קורה מול האנשים הנכונים.
אבל יום של שינה, פריקה מהסוג הטוב ביותר, ואני כמו חדשה. ולא איכפת לי שפעם דיברתי, או חשבתי, עכשיו זה כבר לא משנה. מון ממשיכה הלאה, אף פעם לא אותו דבר, בכל יום מתקדמת.
אני אוהבת את עצמי :}

יא' בפתח, ואני מתקשה לעכל. זה מצחיק... אני לא זוכרת מי אמר לי: "את יכולה כבר לראות את האור שבקצה המנהרה. או בעצם... את המנהרה מופיעה באופק."
אני לא רוצה להניח מאחורי את התיכון, אני אוהבת את התיכון. החטיבה הייתה דפוקה, היסודי אולי היה התקופה הכי גרועה שלי עד עכשיו... אבל התיכון נחמד. אני השתפרתי, והעולם השתפר בעיניי. אני הרבה יותר ממה שהייתי, והרבה פחות. הרבה פחות ממורמרת, הרבה פחות אנטיפתית והרבה פחות כואבת. כי כאב חולף ונשכח, אבל הרגעים האלה של שלמות ממלאים אותי, ונשארים איתי לנצח, מזכירים לי מי אני, ומה אני אוהבת להיות.
אני אוהבת את עצמי :}
ולמה שלא אוהב את עצמי? אני הרבה יותר, והרבה פחות. פחות טיפשה, פחות מפחדת, פחות כואבת, פחות צריכה, פחות תמימה. לפעמים להיות פחות זה טוב, זה מדגיש את ההבדל. אני לא מי שהייתי לפני שנה, ולא מי שהייתי לפני שנתיים. אני מתקדמת ומשתנה, מתעגלת...

יא'... רק עוד שנתיים *צמרמורת*
ואז מה? צבא? חיים? ומה אעשה כשיום אחד לא יהיה מי שיכין לי אוכל, מי שיכבס לי את הבגדים, שיתן לי כסף?
מה אעשה כשיום אחד אצטרך להסתדר לבד? אני לא חושבת שאני אנסה... אני לא רוצה. אני גרועה בדברים האלו... אני אקח לי שותף, אולי שותפה, ואתן לו, או אולי לה, לבשל לי, לנקות ולכבס. ואני? אני אעבוד, ואני אדאג לו, או אולי לה. ואני אכין קפה, את הקפה הכי טוב בעולם.
ואם מדברים על עבודה, אני צריכה אחת כזאת. משהו שלא כולל יותר מדי אינטראקציה עם אנשים... אני רוצה לכתוב, או לתרגם. אני עובדת על זה עכשיו.. כלומר, עוד לא, אני קוראת עכשיו את Dreamsongs, אסופת הסיפורים הקצרים של ג'ורג' מרטין, ואז אני אבחר סיפור שאני אוהבת, אתרגם אותו ואשלח אותו להוצאות. שיתנו לי לתרגם.

יש הרבה ימי הולדת החודש... הרבה מאוד.
יש לחפצי... בדיוק עכשיו :}
יש לשחף, ב8.8
ללי יש, אני לא זוכרת מתי...
ולאאור, ב17, אולי ב18. אני לא באמת צריכה לזכור.

ויום ההולדת שלי... עוד 4 חודשים.
רק 4 חודשים ל16 שלי.

אני רוצה עוגה. ואני רוצה שהמון אנשים בבגדים תחתונים יכינו לי אותה.
ואני לא מוכנה לשמוע שום טענות בנושא.
אני רוצה קעקוע, אני אעשה אותו על החזה, ויהיה בו שוטה בבגדים תכולים-שחורים, והוא יחזיק את הירח ביד שלו. FoolMoon. זאת אני, ואני רוצה משהו שיזכיר לי את התקופה הכי טובה בחיים שלי... אם יום אחד אשכח מי אני, ולא אהיה FoolMoon.

רשימת מטרות לשנה הבאה:
  • לעבור עוד בגרויות לשנה הבאה
  • להשיג עבודה
  • לתרגם משהו עד הסוף ולשלוח אותו
  • להופיע ברוקי
  • ללמוד משהו חדש
  • לא לשנוא את המחנך/ת החדשה
  • ללמוד סוף סוף מי כל הילדים בכיתה שלי
  • לסיים סוף סוף את המחוייבות האישית המקוללת
  • לסיים את הסיפור החדש [אין סיכוי P:]

And the night smiles, and I am no longer just another fool
Moon


&nbsp;

נכתב על ידי , 28/7/2008 23:39  
3 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



10,515
הבלוג משוייך לקטגוריות: יצירתיות , מדע בדיוני ופנטזיה , פילוסופיית חיים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לFoolMoon אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על FoolMoon ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)