אז, איך החיים?

מתישים, אבל נחייה.

לאחותי הייתה בת מצווה, ממש מסיבה גדולה עם משפחה וחברים ואפילו קריקטוריסט בינוני ביותר שבא וצייר אנשים שביקשו ממנו [וגרם לראש אנושי להראות כמו אגס... אבל מילא]. באה סבתא רבא שלי בת ה94 ודודות של אבא שלי שלא ראיתי שנתיים כי הן גרות בלונדון [אבל הן מהפרטים הבודדים שהם בסדר בצד שלו במשפחה. משמע-לא דתיות שחופרות בשכל. או דתיות בכלל].

מאיפה אחותי ירשה את הגנים האובר-סוציאליים האלה?!

וכמובן, שלאור האירוע הגדול והחשוב של אחותי הקטנה הופכת לבוגרת [בתאוריה] מה יכול להיות יותר סמלי ממצגת וידאו עשויה היטב שבה משתתפת כל המשפחה ושיר נהדר מתנגן לו ברקע ומוסיף עליצות לאירוע המשמח? ומה לעזאזל יותר צפוי מלתת לי, האחות הבכורה והאומללה שלא רצתה שום חלק בקרקס המסורת הזה לעשות את המצגת הארורה הזאת? התשובה לכך היא ברורה: שהכל ישתבש במהלך ההכנה.

אז אחרי שבועיים שבהם: הסרט לא היה בפורמט הנכון, הקטעים לא נחתכו טוב, המחשב נתקע והתוכנה מובי מייקר הארורה לא הסכימה להעביר את הדבר הארור לקובץ סרט ואחר כך המחשב המקולל לא הסכים להעביר את הקובץ לפורמט DVD ולצרוב אותו על פאקינג דיסק!

אני מתעבת את אחותי ><

עגמת הנפש הזו פוצתה רק ע"י 250 ש"ח שמצאו את דרכם לידי ולכיסי באותו ערב, האוכל המוצלח למדי והגיחוך שבלראות את אבא שלי מנסה לגרום לקרובי המשפחה הדוסים שלו לאהוב אותו בכך שהוא מבסס את הנאום שלו על פרשת השבוע.

וכמובן, העובדה שעזבתי הכי מהר שיכולתי יחד עם השכנה שנסעה מוקדם.

אני מתעבת את אחותי!

הכסף המוזכר לעיל [כמה שורות למעלה, סנילים] אוחסן בקפידה בארנק ונקלח לפני 3 ימים ליום בת"א יחד עם אאור ומיתר. מסתבר שאנשים אקראיים שבאים אליהם ואומרים להם "אתגר אותי" מאוד לא מוצלחים בלעלות מהר על אתגר טוב ומאתגר, ואאור דווקא כן. במהלך משחק האתגרים המשעשע יצא לי לנשק אדם אקראי [ששיתף פעולה, ועל כך אני מודה לאותו אנונימי חביב], כלב, בחורה ואת אאור; לנסות לקפוץ לפח, לבקש מאדם אם אני יכולה לפתוח לו את הריצ'רץ' של המכנסיים [לקבל תשובה חיובית ואז שאותו אדם יברח ברגע שאני יורדת על הברכיים כדי להגיע לריצ'רץ' הנ"ל. אל תסכימו אם אתם לא נותנים!] ולשאול את המוכרת בהפנינג איפה המדור של הסאדו-מאזו [נו טוב, זה לא היה אתגר].

קניתי את משחק הקלפים המשעשע ביותר Once Upon a Time, ואני ואאור גררנו אנשים ראנדומאליים לשחק איתנו והיה משעשע ביותר. קניתי שתי חולצות מUFO, אחת שכתוב עליה:

Meddle not in the affairs of dragons

for you are crunchy and good with ketchup

[אל תתעסק בענייניהם של דרקונים

שכן אתה פריך וטעים עם קטשופ]

ואת החולצה הגאונית ביותר עם התמונה של פרויד שכתוב עליה "אמאש'ך". אם לא הבנתם את החולצה הראשונה אתם אנשים לא מוצלחים במיוחד, ואם לא הבנתם את החולצה השנייה אתם פשוט טיפשים P:

ולסיום שאלה: למה המורה שלי לאומנות לא מסכימה להגיד לי מה הציון שלי במבחן?!

You have awakened the Dragon! Now I'm upset! Boo-Hoo!

אוראל תבין P:

הייתי עושה חשבון נפש, אבל אני לא משהו בחשבון והנפש שלי די עצלנית.

אני חושבת שהפוסט הבא מספק למדי: