|
 כינוי:
בת: 31 MSN:
תמונה
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
מאי 2009
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | | | | 1 | 2 | | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 | | 31 | | | | | | |
הבלוג חבר בטבעות: | 5/2009
ממי?
אם אף פעם לא דיברו איתי, מאיפה אלמד לדבר אל אנשים?
אם אף פעם לא לקחו קריאות מצוקה ברצינות, ממי אלמד לבקש עזרה?
אם צעקו עליי בכל פעם ששגיתי, ממי אלמד סבלנות?
אם איימו עליי כדי שאעשה מה שרצו, ממי אלמד להדבר?
אם תמיד קטעו אותי כשניסיתי לדבר, ממי אלמד להקשיב?
אם אף פעם לא יקחו ברצינות ממי אלמד להבין?
אם העבירו את הבעיות שלי לאנשי מקצוע, ממי אלמד לתפור בעיות?
אם תמיד האשימו אותי גם כשזאת הייתה אשמתם, ממי אלמד לקחת אחריות?
ואם תמשיכו להתייחס אליי כמו אל ילדה, איך אלמד להתבגר?
הטירוף לא בא משום מקום, טירוף הוא דבר שנשגר, והמצב הפסיכולוגי לא בא מבחוץ, ואל תאשימו את ההרגלים הרעים שלי בחברים שלי כשהם מזכירים הרבה יותר את אלה שלכם. ואתם יכולים להאשים רק את עצמכם בכל התסביכים ובכל הבלאגן שבראש שלי. ואני אזקוף לזכותי את ההתמודדות, כי לא משנה כמה תקראו לי מטורפת, עמוק בפנים אני יודעת שעם אנשים כמוכם הייתי יכולה לצאת הרבה יותר גרוע.
וחבל לי בעצם, כי כבר התחלתי לקבל אתכם קצת יותר, וחשבתי שאולי, למרות שאני הולכת לעוף מכאן בהקדם האפשרי, אני אמשיך לבקר לפעמים, ואשמור על קשר קבוע. אבל עכשיו, כשכל החרא צף ועולה על פני השטח, אחרי שחשבנו שהכל כבר ירד והגענו למצב הכי טוב שפסיכים שכמונו יכולים להגיע, חזרנו אחורה שישה חודשים. וזה חבל לכם, כי אני לא זאת שתחשוב אחורה ותתהה למה הילדה שלה שונאת אותה, וכמה שלא הייתי בסדר, אם זה מה שקרה בסוף, ושאולי, אם הייתי נותנת לה לסיים משפט, זה לא היה קורה.
אז ממי אלמד לאהוב?
| |
חוט ומחט
אז מסתבר שתפירה מרגיעה אותי פלאים.
אתמול בערב שוב הייתי בהתקף עצבים-דיכאון מוזר [שנבע כנראה ממעט שעות שינה ומתכונת במתמטיקה]
היום תפרתי שבע שעות רצוף.
נהניתי מכל רגע. תפרתי לקוני פלאשי של דמות שלה ליומולדת.
התוצאה לפניכם:
החולצה והמכנסיים נתפרו בנפרד והולבשו אח"כ.
אני חושבת שאני אהפוך את זה לתחביב החדש שלי.
זה לא באמת שיש לי מה להגיד. אני סתם רוצה להשוויץ בזה, זה לא מושלם, או אפילו סימטרי, אבל זה ממש לא רע בשביל בובה ראשונה שאני תופרת. עוד כמה כאלה ואני יכולה להיות ממש טובה.
אני מוכנה לקבל הזמנות, אגב. יש לי שבוע חופש ואני אקדיש אותו לתפירה ולכתיבה=דברים שעושים לי טוב
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
