כותבת מתוך סערת רגשות...
מצד אחד שמחה
מצד אחד אכזבה וכישלון
מצד אחד קצת עצב
וכשכל זה מתערבב זה הופך לחוסר רגשות
חוסר היכולת להביע
אז לא התקבלתי שוב לקורס..
אכלתי תפאדיחה שלי
בטח צחקו עלי כמו מטורפים
כואב אבל אני רגילה..
התרגלתי לא להיות טובה
כואב לי שהוא שם ולא איתי
כל כך בא לי להגיד לו לפרוש
אבל בחיים אני לא אעשה את זה
אסור לי לעשות את זה
אבל אני גם לא רוצה שניפרד..
יהיה לי קשה להסתכל עליו בעיניים
יהיה לי מחסום אדיר איתו
ודווקא עכשיו כשהכל נראה מושלם
ששנינו מתחילים לפרוח
להראות יותר אהבה מפעם
המורה עזב אותנו
אין לי מה להגיד
אוףף אני חסרת מילים
שמחה שמהולה בעצב שמהול באכזבה מכישלון!