לפני כמה זמן ישבתי וחיכיתי להודעה מתומר..
הגבהתי את הרמקולים..
הלב דפק מגעגוע והתרגשות..
ואז נזכרתי בטל..
והבנתי כמה שאני אוהבת את תומר..
טל כנראה היה האהבה הראשונה האמיתית שלי.. למרות כל מה שהיה שם..
אז אם תומר הצליח להגיע לרמה שלו כנראה שאני ממש אוהבת אותו
הרבה זמן לא חשבתי על טל..
אבל כשאני חושבת עליו זה מיוחד..
זה ברגעים הכי קשים שלי או ברגעים טובים
הגעגוע שהיה לי אליו עדיין צורב בזכרוני..
זוכרת את הפעם הראשונה שדיברנו
וזוכרת את מה שעברתי איתו..
כל הודעה ממנו הייתה מדהימה
שמרתי את ההודעות שלו שגרמו לי אושר כל פעם מחדש
היה לי את טל והייתי בעננים..
זה היה לפני הרבה מאוד זמן אבל הבטחתי לעצמי ולו שלעולם אני לא אשכח אותו..
אבל זה לא על טל..
זה על האהבה שלי לתומר..
על כמה שאני רוצה אותו לידי
לנשק אותו
לחבק אותו
שיזכיר לי כל פעם בדרך זו או אחרת שהוא אוהב אותי..
הוא עד למצבים מעצבנים שלי
לריבים שלי.. לרגשי שלי
וזה לא כיף.. אם הייתי יכולה להעלים מעיניו את הדברים האלו
הוא בטח מתאכזב ממני כל פעם מחדש..
מעמסה נהייתי עליו.. עול כבד במקום דבר קליל וכיפי להזכר בו..
רוצה לדעת שהוא באמת חושב עליי כל הזמן
שסתם כשהוא אוכל הוא חושב עליי, בלימודים הוא חושב עליי
עם חברים הוא מדבר עליי..
אבל כנראה כל זה בפנטזיות..
לוקחת בחשבון שאתה קורא את זה..
מקווה שלא תעשה מזה סיפור גדול..
תיקח את האהבה הזאת כמחמאה
בבקשה אל תשחק לי ברגשות..
אם אתה לא עונה על כל הדרישות שכתובות למעלה
בבקשה תחתוך כאן ועכשיו את הקשר הזה.
אני כנראה באמת אוהבת אותך:(
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
