בהתחשב בעובדה שאני בן 17- החיים שלי לא כל כך ארוכים כלומר שאם אני אומר לכם ש:
"בכל ימי חיי לקחתי שלוש שאכטות מסיגריות ומעולם לא אהבתי את זה"-
זה לא יותיר רושם כל כך חזק.
אבל אם אני אומר לכם שסבא שלי, שקברתי לאחרונה, לא ניצח את מחלת הסרטן הארורה, המחלה האחרונה שלו.
אם אני אומר לכם שאהבתי את סבא שלי מאוד ושהסרטן שלקח אותו היה קשה וקטלני..
זה יותיר בכם רושם..
ואם אני אוסיף שגם סבא שלי אולי נשם את דרכו אל הסרטן הזה
מה זה יגרום לכם להרגיש?

הסיגריות התייקרו בשקל-
שוב, אני לא אכנס לפוליטיקה אבל עצם הרעיון של העלאת המס על הסיגריות היה לצורך סתימת חורים פיננסיים בתקציב הממשלה.
מישהו כאן איבד את דעתו?
האם זה נראה לנו הגיוני פתאום שעל חשבונם של מעשנים כפייתים שהורגים את עצמם ואת הקרובים להם-
על חשבון אלו, המדינה תצמצם את הפסדיה ואולי תוכל לרכוש עוד וולוו יוקרתית או עוד מכונית מונעת בחשמל?
ואם אף אחד לא איבד את דעתו, זה עוד יותר נורא.
זה רק מראה לנו עד כמה החשיבה הטבעית של השרים בממשלה שלנו- מעוותת.

תיאסר מכירת סיגריות לקטינים-
וואלה, עכשיו אני בטוח שחברים שלי יפסיקו לעשן, בגלל שמישהו הוציא חוק.
בתור ישראלי שעדיין לא נכנס לאזרחות אני יכול להצביע על חוסר השפעה מוחלטת שיש לחוקים שנחקקים במדינה הזו.
חוק שכזה לא יאפשר למוכרים למכור את הסחורה הטובה הזו לקטינים
סליחה- הוא לא ייאפשר להם למכור סיגריות לקטינים כאשר יש גוף אוכף חוק על ידם.
אני לא זוכר שחקיקת חוק נגד סמים מסוכנים או נגד נהיגה בגילופין מנעה את התופעה הזו.. או שאני טועה?
לפי תכנונים ראשוניים של חברים שלי להקמת מאבק בחקיקה זו הוחלט להכריז מלחמה על החוק הנ"ל:
1)בכדי להמשיך ולהנות מטעם הסיגריות- יישלחו נציגים שגילם עולה על גיל 18 כדי להגיע לאספקה שוטפת של חפיסות סיגריות.
2)בנוסף הוחלט שכל קטין\נה שמצוייד בזקן או לחלופין- במידת חזייה שחורגת מגבולות הנורמה- יישלחו גם כן לחזית המערכה.
3)הוסיפו עוד חברי היקריים אומר והוחלט כי ישנה בכלל מכולת בסוף הרחוב שבעלייה עיוור ולפיכך- הוא מוכר חפיסות סיגריות בחופשיות
בעל המכולת, לפי מייטב הבנתי, רואה מצויין ואף אינו זקוק למשקפיים כדי להבחין בגיל הקונה
אלא מה- הוא עיוור לחוק ועיוור למדיניות החדשה לפיה יחוייב ב"עד 12,900 ש"ח" באם ימכור חפיסות סיגריות לקטינים.
אני מניח שדעתו נחה מתוך ידיעה שאין אוכף ושומר חוק בסביבה כאשר הוא מגניב את הכסף לקופה ורושם עוד ניצחון על החוק.

ניחא, הממשל שלנו טיפש כשהוא חושב שמישהו ישים קצוץ על החוקים האלה.
אבל אנחנו- מה איתנו?
אנחנו הורגים את עצמנו במו ידנו, שואפים את דרכנו למוות איטי וכואב.
אנחנו מצפים את ריאותינו בזפת, מכסים את שינינו וידינו בניקוטין.
אנחנו מצהיבים את ידינו ופנינו מן הניקוטין ומקמטים אותן יותר עם כל סיגריה.
אנחנו הורגים את האהבות שלנו כשאנחנו נושפים לכיוונם בחדווה עשן לבן.
אנחנו טיפשים יותר מהממשל שלנו ואנחנו לא יכולים לשים לזה סוף.
החוק לא ייעצור או אותנו או את מוכרי הסיגריות ברחוב
רק אנחנו נוכל לשים סוף לדברים האלה אם באמת נבין מה ההשלכות של הסטייה הזו.
אם נבין שזה מסריח, מלכלך, לא מושך והכי חשוב- בכלל, אבל בכלל לא מגניב.
אולי אז נוכל לפתור כאן כמה בעיות מאוד בסיסיות
נוכל לפתור כמה מאות אנשים ממוות נורא במחלת הסרטן הארורה מדי שנה.
נוכל להציל את הריאות שלנו ואת הבריאות שלנו ושל הקרובים לנו.

תתעוררו, תתפכחו משיכרון הטיפשות שמציף אתכם עם כל שאיפה
תנקו את האוויר שסביבכם ותראו מעבר לעשן השקרים
הסיגריות הורגות כל מי שנתמך בהן ואת כל מי שחובר אליו
תנשמו.