לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה
 



מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אפריל 2009    >>
אבגדהוש
   1234
567891011
12131415161718
19202122232425
2627282930  

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

קטעים בקטגוריה: . לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .

רטרואקטיבית (או- דברים שהבנתי רק עכשיו)


בראשית היה תוהו ובוהו וחושך על פני החדר.
לא בדיוק סיפור בריאת העולם, יותר סיפור חיי, לפני שנים מספר.
בן 16, מבולבל, כועס, מדוכא ואוהב- כותב.
בסוף השבוע האחרון הבנתי כמה דברים.
עניין שמצריך תיקון הבנה ופירוש כללי.
ענייני הורים.

יהיה קשה להתחיל מפני שאני לא יודע במי לפתוח.
אבל מכיוון ש`גדול עליו מורא אביו`...

אבא שלי.
מטר שבעים וקצת, בן ארבעים וקצת. ונראה בכלל כמו אחי.
דמות אב היא אחת שקשה לחקות. ואבי, קשה לחיקוי מכל האבות.
קשה לתאר במילים אדם שהמורכבות שלו גדולה משלי.
קשה לתאר אדם שהוא, בעצם אני. ואני בשר מבשרו.
מעט משבחו של אדם- יהיה רב מדי לכתיבה במקרה זה.
נוח לכעוס, נוח לרצות, טוב לאהוב ומטיב לעשות.
ידו של אבא בכל ועוזרת לכל-
מלטפת כשצריך ומחבקת. ולעיתים רחוקות אומרת בהינד יד שצריך אחרת.
וחלילה מלהכות, כי תמיד יש עוד דרך, צריך לדבר ולהבהיר לפני שכועסים על הילד!
על אבא,לפני לא כל כך הרבה זמן- כעסתי. מכל בחינה ומובן אפשרי,
אפילו כשידעתי זה לטובתי.
ייחלתי לצאת מהבית ולהיפרד לשלום, בגלל שלא יכולתי לסבול.
ולא הבנתי, לא ידעתי בעצם, עד כמה שאני אוהב אותו.
ועד כאן, כי אין עוד מילים שיכולות לתאר.

ואמא.
זו שסבלה לא מעט במשך תשעה חודשים ועוד קצת,
כי הייתי בכיין, קשה לרצות, לישון ולשקוט.
אמא, שיש לה את הכוח להיות מצחיקה, מלטפת, אוהבת ותומכת.
זו שכולם מעריצים אותה בעבודה וניגשים אליה לשיחה כשצריך.
מי שלא פעם עוצרת את עצמה מלספר ולאמר ולכעוס, כדי שיהיה טוב.
זו שלא פעם, בדמעות, דיברה אל ליבי וניסתה להסביר, לגרום לי להבין.
נותנת, מייעצת, מחבקת ומעל הכל- דואגת.
ואומנם הדאגה היא חיסרון לפעמים, ומשגעון הניקיון נשבר לעיתים.
אבל לולא היא, הבית על תילו לא היה עומד ונוצץ.
לולא היא, סדר לא היה סדר ומשפחה לא הייתה משפחה.
לולא היא- וודאי שלא הייתי יכול למצוא כל כך בקלות נחמה.

היא אמא, ודי בזה להכל. אך היא תמיד עושה יותר.
ושוב, די בדברים אלו ויש מהם עוד רבים.

ואני.
כבשה שחורה שהולכת בדרך לא דרך אחרי הרגש והלב, עם מעט שכל.
צרה לא קטנה בדמות ילד, עם צרות גדולות שהוא, אני גורם.
ורק עכשיו, ואולי זה טוב, הבנתי כמה דברים.
שיש מקום לכעוס ויש מקום לעצמיות ורצונות, אבל.
המשפחה שלי, ההורים שלי- אכן חשובים מהרבה דברים.
אין מקום לשנאה, רק לאהבה. ותמיד, תמיד יש מקום לחיבוק נוסף ומילה טובה.

רק עכשיו ישבתי וחשבתי-
איזה כיף לי שזו המשפחה שלי.
וכשאומרים לי שאני ואחותי דומים לאבא ואמא, אני מחייך ואומר לעצמי.
כמה נפלא להיות-
אני.
נכתב על ידי the_beast , 19/11/2006 21:27   בקטגוריות הורים  
4 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



פוסט של בוקר- מלחמה בבית


לא.. הזוועה כבר הלך לו לעבודה ואני נשארתי בבית.
קמתי היום בבוקר עם כאב בטן נוראי שאילץ אותי לא לצאת לתפילה [ותודה לשגיא על התיאור...]
חיברתי את הטלפון כדי להתקשר ללשכת הגיוס שם שמעתי שאני מקבל "נפקד" [ואני אשמח אם מישהו יכול להסביר לי מה זה בדיוק אומר]
אבא מתקשר באמצע וקולט שאני מדבר עם לשכת הגיוס..
סבבה.. מתקשר אח"כ שוב שואל מה הם אמרו...
אמרתי לו שאני מקבל נפקד.
מרגע זה והלאה אני נשבע שיכולתי לחנוק אותו אם הוא היה עומד לידי.
הוא דפק נונולוג של איזה רבע שעה כשהוא יודע שאין לי זמן [ועדיין אין לי, אני פשוט חייב להוציא את זה..] ושאני צריך לטוס.
הוא התחיל להרצות לי על זה שאני חייב להפסיק לתת תירוצים לכולם ושאני חייב להבין שזה כבר צבא.
מיד אחרי שהוא שאל אותי מה הכוונה "נפקד" הוא החליט שהם רושמים לי את זה בתיק שלי.
לא מעניין לי ת'תחת.. כל עוד אני יודע שלא כל הדברים שקורים הם באשמתי.
אידיוט.
מי זה ששכח לשלוח אותי לצילום???
מי זה ששכח לקבוע לי את התור לאורטופד?
ומי זה שחושב שאני אתקשר אליו בשביל לשלוח פקס ללשכת הגיוס כשאני בכלל לא מוכן לדבר איתו?!?!!?
אני כל כך קרוב לאחל לו שימות.. אם לא הייתי דואג לבריאות של כולם כל כך אני בטח הייתי עושה את זה =\
בינתיים-
אני רק מייחל למוות של מישהו אחד..
רק בשביל לברוח מהעולם המזויין הזה ומהחוקים הדפוקים שלו.
אני לפחות רוצה למות, רק לשניה אחת.

נ.ב.
עכשיו הוא רוצה שאני אקח את הדברים במקרר ואקפיץ אותם לסבתא מיד אחרי שאני אתפלל.
אה כה.. המקרר התקלקל אז אני צריך לדאוג לזה?!
זונה. :<
נכתב על ידי the_beast , 20/10/2004 09:27   בקטגוריות הורים  
11 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



פוסט מלחמה- עדכונים מהשטח!


לא, אני מניח שזה לא יצא כמו שזה היה אמור להיות.
מפני שאיכשהו המלחמה הזו זו הזיה חד-צדדית של אדם שמתחיל לאבד את שפיות דעתו-
אני.

דבר ראשון הייתי רוצה להודות לכולכם על התגובות המהממות שקיבלתי.
באמת הצלחתם לעודד אותי ולו במקצת וזה כבר היה שווה לראות את זה.
אבל.. אני לא יודע בדיוק איך לומר לכם את זה..
אתם משועממים?

314 כניסות בשני ימים זה משהו שלא זכיתי לו עד היום O_ס
נוטוב.. נחיה עם זה :]
אבל באמת רציתי להודות לכל אחת ואחד מכם [ואני גם אצרף תגובות לתגובות בצורה פרטית]-
על ההשקעה, המחשבה, ההרגשה וההזדהות שהבעתם כלפי בסיטואציה הזו.
ומעל הכל- לזה שבאמת חשבתם על איך לעודד אותי בצורה הטובה ביותר
במילים...

אני לא נשברתי ואני עדיין לא אשבר...
האמת היא שאני עדיין מגניב איזה כבל של טלפון לחדר ומחבר את המודם.
האירוניה כאן היא שאבא איכשהו, בחוצפתו הרבה, מתקשר אלי כדי לשאול אותי איך לחבר את המודם...
הוא ואחותי רצו להשתמש באינטרנט O_ס
אה כה.. הטמטום הוא שאני היחיד בבית שיודע איך להתעסק במחשבים..
אני זה שעשיתי את הרשת ואני זה שחיבר אותנו לאינטרנט.
אני זה שמתחזק את המחשבים הישנים האלה כבר במשך ארבע שנים שבהם לא ראינו טכנאי אחד.
ויש לו את החוצפה לנתק אותי אחרי שפתחתי לו דוא"ל במיוחד בשביל הנוחות שלו ולימדתי אותו את הכל...
טוב, שיהיה.. נחיה עם זה.
אבל הדפיקות של להתקשר אלי אחרי שניתקת אותי ואחרי שעשית לי כל כך רע????
פאק.. זה כבר ממש לא בסדר!
ובכלל.. את השיחות שאני מקבל מכולם אחרי הפוסט האחרון אני שומע דרכך או דרך הודעות...
אבל כשמתקשר איזה אחד מבני ברק ורוצה ללמוד איתי גמרא...
אתה ישר זורק לו את המספר שלי שידבר איתי בפרטיות!

יפה אבא.. סלקציות, פרוטקציות, פריבליגיות והפרדה.. זה מה שאתה מבין תמיד?
אז כדאי שתבדיל ותעשה סלקציה בין מציאות לדמיון ותבין שכל מה שאתה עושה ואתה חושב שמשפיע עלי לטובה- הוא רק דמיון!
והיום נתת לי נשיקה על כל לחי והוספת "כשמגיע לך- מגיע לך"
סליחה????
פשוט, לא בדיוק זכור לי שאני חי במקום שיש בו תנאי כלא עם חוקים והתניות לגבי כל דבר!
ואם זה באמת ככה- אז זה חבל!
התפעלת מזה ששכחתי את השיעור היום שרצית שאני אלך אליו.. חשבת שזה מראה על זה שבאמת חשבתי על זה ורציתי ללכת.
כן בטח.. אל תשלה את עצמך, אמרתי לך את זה חד וחלק- זה לא היה בגלל שאני רציתי ללכת לשם.
זה היה בגלל שרציתי שתרד לי כבר מהגב- אחרת לא הייתי אפילו חושב על זה!
ודיברת עם המורים שלי [כן.. אני באקסטרני והוא מדבר עם המורים שלי..]
אז הסקת שאני במצב מצויין בלימודים אבל אחרי כל ה"תשבחות" שהנחתת עלי ורציתי רק לברוח עשית טעות אחת פטאלית.
מה לעזאזאל הייתה האנחה הזו?!
אני כבר מת מבחינת הלימודים שהוספת את המשפט "ונקווה שזה ימשיך ככה?!"
מה זה היה אמור להביע????
ואח"כ אתה מתפלא שהמוטיבציה שלי ירודה.. בוא נחשוב מי משפיע עלי ככה!
[נסיים כאן את קטע הזעם על אבא... כתבתי להם מכתב למי שמשועמם ורוצה איזה כמה דקות של קריאה חסרת טעם P: ]
                                                                                                                                                            

דיברתי היום עם חן, אחרי שידעתי שאת ה"פריבלגיה" להתקשר אליה אני תמיד אקבל...
לא, לא התקשרתי לזיין גם לה ת'שכל על המצב המצויין שלי [למרות שבסוף מצאתי את עצמי עושה את זה]
שלחתי לה שלשום בלילה איזה כמה הודעות שאני לא בדיוק זוכר אפילו את התוכן שלהן..
העניין היה, בצורה כללית, שפשוט נמאס לי כבר מהרעיון הזה של "ליצור קשר" מאחורי הגב של החבר הזה שלה =\
אם היא רוצה היא יכול לעשות את זה מול הפרצוף שלו... אם הוא באמת אוהב אותה והיא באמת אוהבת אותו אז אני לא חושב שיש כאן איזו בעיה שאמורה להיווצר..
מעבר לזה- אני שונא להיתקע בתוך המשחק המעוות הזה.
אז נכון- כיף לי לשמור איתה על קשר.. כבר אמרתי הכל בקשר לאהבה הראשונה...
אבל אני חושב שצריך לשמור על קשר בצורה מסויימת.. בלי חוקים!
[למה לכולם יש חוקים פתאום מסביב?!]


עוד כמה עדכונים קצרצרים..
אני אלקק כמה שיותר לאבא כדי לקבל כמה שיותר [ואני אמשיך לעשות את זה למרות שזה ממש אבל ממש לא נשמע טוב, בשום צורה!]
עשיתי שעווה בברך שמאל [או שזו ימין?!- קצת מאוחר...] כדי שישימו לי שם תחבושת שתקבע לי את הברך.
הגנים הדפוקים שלו גורמים לברכיים שלי להתפרק =\
תיקנתי היום שלושה מחשבים במקביל ועשיתי את זה די טוב..
אבל אני חושב שיש לי תמיד בעיה לזהות איזה מקלדת שייכת לאיפה..
מדי פעם רק הבנתי את התוצאות אחרי שחיברתי את המסך למחשב אחר וראיתי חצאי מילים בקובץ טקסט...
שימוש לא נכון במקלדת לא נכונה עלול להוביל לדברים שהם פשוט.. לא נכונים.


ושמישהו ישלח לי לכאן איזה חברת הובלות כדי שאני אוכל כבר לצאת...

נכתב על ידי the_beast , 20/10/2004 03:20   בקטגוריות הורים  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



Avatarכינוי:  the_beast

בן: 37




4,569
הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , מגיל 14 עד 18 , מתוסבכים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לthe_beast אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על the_beast ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)