ילדת אור הירח

עכשיו חזרתי הביתה ,אחרי כמה ימים שהייתי בדרום בקור ובחום:) .סתם אין לי מה לכתוב ,אבל בא לי למרות שאין מה לפרק..

השקט שמסביב, רק חסר מסיבה טובה ומשהו חזק(קוקטייל) לא לראות,לא לשמוע רק להרגש את הקצב ,ריקוד לפי המקצב ולשחרר את גוף, כי צריך את זה מידי פעם. יש כאלו שעושים את זה כל הזמן, ואין כבר טעם בזה,ניהיה משעמם והעיסוק עובר למי שנמצא מסביב אבל אצלי זה לא ככה! כי הרצון שלי זה לרקוד ולא בקטע של רק להצטלם או להצמד לבנים ,כי בנינו, 85% הכרות ממעדונים לא משהו רציני סתם משהו חולף או סתם בנים דבילים:P.ואגב  ריקודים..

היום ראיתי את הסרט "מה שלולה רוצה"(אולי בערך אני לא זוכרת בדיוק את השם) שנערה20+ ,אמריקאית עובדת בתור דוארית כמו שכמעט כל משפחתה עשתה, וחלומה להיות רקדנית.נגשת לאודישנים אך חסר טעם. מכירה בחור,מצרי וניהיה ביהם רומן של תקופה,לאחר שחזר לקהיר ששמה נסעת כדי לראותו אך העיסוק ניהיה לריקוד,ריקודי בטן שמורתה היית גם מפורסמת בריקודי בטן אך הספיקה בגלל הבושה שבגדה בבעלה ובסה"כ היה סרט נחמד:)

והנה עוד קטע שמכזיר לי את הבאסה ,אבל כבר התחלתי לקח את זה להתעלמות.דברתי עם חברה  סתם לטייל והיא בטלה כי אין לי כוח

נשבר! אני צריכה למצוא את  הנפש התאומה שלי .היא עדיין מטיילת לה ברחוב ,צחוקת בקול אבל אני עדיין לא שומעת אותה.

מעניין מתי אפגוש אותה  .כלכך כואב לי שאין מישהי  שיכולה להיות קרובה וחברה טובהה .אני צריכה אותה,"איפה את?!!?"