חיים בצל המוות

מעיין האהבה

לו רק יכולת לדעת מה מתרחש בתוכי

לו רק יכולת להיות שנייה אחת במקומי

היית מבינה מהו כאב אמיתי

היית יכולה לראות איך קורס עולמי

כשאני איתך כל העולם נראה יפה

וכשאת הולכת פתאום הכל הופך כהה

כל מבט שלך חודר ישר לתוך הנשמה

כל חיוך שלך מלא אור ומבריח את החשכה

המגע על שפתייך עושה לי צמרמורות

להרגיש את נשימותייך זה סם של הזיות

החיוך שלך הוא המזון היקר ביותר לליבי

והעזיבה שלך היא מוות נצחי וכואב לנשמתי

הרגשתי כלפיך דברים בעוצמות שלא תיארת

הייתי מוכן לבנות לנו עולם שבו נחיה לעד

אבל פחדת לקחת סיכון, פחדת להיות מאוכזבת

ועשית את הבחירה שלך, החלטת שאת עוזבת

וכך נעלם לו מעיין האהבה

התמוגג והתפוגג כאילו לא היה

וכל מה שנשאר זה זיכרון חדור כאב

ששבר וריסק את מה שפעם היה הלב