שמה את עצמי בנקודת האפס.
לא מתבוססת יותר בבוץ שבעבר.
כל רגע אפשר להתחיל מחדש.
אז הנה, אני שוב מתחילה.
הנה אני אומרת וכותבת,
אני שרון
ודברים טובים קורים לי.
מנערת את עצמי חזק חזק
נושמת הכי עמוק אל תוך המחנק
מעיפה אבק
מהשאיפות שקפאו בזמן
החלומות שנכתבו כאן
להתחבר חזרה עמוק אל תוך הבטן
להתרגש מהכל
לתת לגלי הכאב להכות חזק
ולקום
תמיד תמיד לקום.
כל כך גדולה
וכל כך ילדה
איך זה לא נעלם
אבל הפעם אוהבת את המכלול
אוחזת בו באומץ.
ושוהה בגם וגם.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: