יש לי הרגשה ששוב נכשלתי, עכשיו זה לא משפיע רק עלי.

עכשיו זה משפיע על כל השבט שלי.

המחנה קיץ עוד שבוע. כן כן, עוד שבוע. מחר אני עושים את היום עבודה הראשון, עד כמה שזה עצוב.

שום דבר לא מוכן, כמעט ולא נרשמו חניכים, אנחנו יוצאים למחנה 60 איש מהשבט, כולל הכל.

המון מהשכב"ג לא מגיעים למחנה, או לחלוץ.

אין כמעט כוח עבודה. אין ציוד. אין כלום.

אני יודע, כל השנה היה חרא, אז בטח שהמחנ"ק יהיה חרא.

היור"ים זילזלו, אני יודע.

גם אני יודע שיש לי חרא של מרכזים [לפחות אחד, שעליו רוב האחריות].

ואפילו אני יודע שמההתחלה של התהליך קיץ, לא היו צריכים לבחור 3 ראשי חלוץ, זה יוצר קבלת החלטות מסורבלת, קשה, ואיטית.

אני יודע, באמת שאני יודע. אבל עדיין.

אני לוקח את האחריות.

ואפילו איתה, אני בדרך להיכשל. אני חושב לפחות.     - עידכון- היא מצאה לה חייל.

ולמי שעוקב פה, שמתם לב שהייתה לי קטגוריה שנקראה "2005" ששם כתבתי את כל מה שאני רוצה לעשות השנה? עברה חצי שנה, ומתוך הרשימה עשיתי רק דבר אחד- ייאי.

\=